כל מה שרצית לדעת על קייניזם:
קייניזם או סינדרום הבל (בלעז Cainism) היא תופעה שכיחה בתהליך גידול הצאצאים אצל מספר משפחות עופות, בדגש על עופות דורסים גדולים כעיטים.
התופעה מתבטאת בכך שבעקבות הטלה אסינכרונית (לא בו-זמנית) של שתי ביצים או יותר פוגע הגוזל הבוגר (על פי רוב) בגוזלים הצעירים ולעתים אף מביא למותם ימים ספורים לאחר בקיעתם.
את המונח טבע ונדלנד (Wandlend) במאמרו משנת 1958 בשל הדמיון בין התופעה לסיפור התנכ"י שבו הורג קין את הבל, אחיו הצעיר.
ונדלנד הבדיל אותו ממושג כללי יותר, Fratricide או Siblicide – רצח אחים, המאגד מקרים בעולם החי של גידול צאצאים רבים יותר משניים, או כאשר הגורם לתופעה הוא היעדר מזון בכמות מספקת.
במחקר שנערך על התופעה בעיט חורש Aquila pomarina תוצפתו קנים בהם הייתה אספקת המזון לגוזלים סדירה ומספקת.
ככלל נראה שאספקת מזון לא מהווה גורם לתופעה במרבית המקרים.
ידוע כי מספר גורמים יוצרים את התופעה במין זה:
ההטלה והבקיעה האסינכרונית יוצרים הבדל התפתחותי בין הגוזלים.
הגוזל הבוגר בוקע במשקל גדול יחסית לאחיו ומתוך ביצה גדולה יותר.
התנהגות אגרסיבית של הגוזלים במין זה.
איום והפחדה מצד הגוזל הבוגר, גם כאשר אין פער ברור לעין בגודל או במשקל, הגורם לגוזל הצעיר לדרוש פחות מזון ולהימנע מלהתקרב לגוזל הבוגר בזמן ההאכלה.
הגוזל הצעיר מקבל תשומת לב פחותה מאמו או מהוריו, על אף גודלו וקשיו בהשגת מזון.
קיימות מספר סברות לסיבת הטלת הביצה השנייה.
הסבר אחד מסתמך על קטנותה של הביצה ביחס לביצת הבוגר.
משערים כי התופעה מעידה על תהליך אבולוציוני הדרגתי במעבר בין הטלת שתי ביצים להטלת ביצה יחידה, והמשך הישרדות המין גם במקרה של הישרדות פרט יחיד מכל תטולה.
במחקר שדן בקייניזם המביא לקניבליות בקרב פרסים נבחנה ההיפותזה של הטלת הביצה השנייה כ" ביצת ביטחון" (insurance-egg).
במקרים הנידונים במחקר זה, הגוזל הצעיר מצליח לפרוח מהקן כאשר הביצה הראשונה לא בוקעת או שהאח הבוגר מת.
במין זה קיים פער גדול בין הטלה להטלה, תרחיש אחד מוביל לקייניזם אגרסיבי ותרחיש שני מוביל לשרידותו של הצעיר במקרים בהם מת האח הבוגר.
במחקר שבדק קייניזם פקולטטיבי בקרב דיות שחורות (Milvus migrans) נצפתה העדפה מצד האם להאכלת הגוזל הצעיר.
במין זה הודגמה אסינכרוניות מתונה (פער קטן בין צאצאים בתטולה) המהווה מעין פשרה אבולוציונית המקטינה את אלימות התופעה.
ניתן להסביר זאת בהרגלי שיחור מזון אופורטוניסטיים של הדיה המצויה ומוכנות למצב של מחסור במזון.
.
הסבר שכיח לתופעה מתבסס על כך שקייניזם אובליגטורי אובחן ב-23 מינים של דורסי יום, אשר כפריטים מתבגרים סובלים מתמותה מרובה ומתחרות על אתרי רבייה.
ניתן לשער שקייניזם מתפקד כברירה כלפי איכותו של השורד ויכולותיו התחרותיות.
מות "הבל" מבטיח עלייתו במשקל של "קין", דבר החיוני להישרדותו בתקופת ההתבגרות.
מצב שבו תחרותיות מוגברת של פרט יחיד עדיפה מבחינה אבולוציונית על חייו של פרט נוסף, אפשרי רק במינים בעלי תוחלת חיים ארוכה יחסית.
נמצא מתאם בין תטולה רבה ותוחלת חיים קצרה יחסית לבין נטייה קייניסטית.
בקייניזם פקולטטיבי המתרחש במינים רבי תטולה, מתאפשר גידול של יותר מצאצא יחיד ב-10% מהמקרים, למרות אגרסיביות בין אחים.
קייניזם אובליגטורי בעופות מאריכי חיים מתרחש כאשר אוכלוסייה מגיעה למצב רוויה (קרי תחרותיות רבה על משאבים), והשליטה במצב זה נמצאת לעתים בידי ההורים, אשר לא מדכאים את התופעה.
גם במינים אובליגטורים התופעה תלוית זמן.
לפי אסטרטגיית השימור של עיט החורש מוציאים החוקרים את הביצה או הגוזל הצעיר מהקן, מגדלים אותה באמצעות ציפור אומנת ומחזירים אותה לאותו קן בסמוך למועד הפריחה, כאשר רמת התוקפנות בין האחים יורדת ואין סכנה להיווצרות קייניזם.