כל מה שרצית לדעת על קלמנס השנים עשר:
קלמנס השנים עשר (בלטינית: Clemens XII; 7 באפריל 1652 בפירנצה – 6 בפברואר 1740 ברומא) נולד בשם לורנצו קורסיני (Lorenzo Corsini) וכיהן כאפיפיור מיום 12 ביולי 1730 עד מותו.
קורסיני היה בן אצולה, עורך דין בוגר אוניברסיטת פיזה, ושימש כמנהל כספים בשירות הכנסייה.
הוא היה לקרדינל ב-17 במאי 1706 ונחשב לאחד האנשים החזקים והחשובים בקוריה הרומית, למרות שהיה עיוור ומרותק למיטתו.
הוא מונה לכהונתו כאפיפיור ב-1730, בהיותו בן 78 ושלושה חודשים, ואף אפיפיור עד כה לא מונה למשרה בגיל כה מתקדם (האפיפיור בנדיקטוס השישה עשר היה בעת מינוי לתפקיד ב-2005 בן 78 ושלושה ימים).
פעולתו הראשונה לאחר מינויו הייתה להשיב את החוסן הכלכלי של מדינת האפיפיור, והוא דרש השבת כספים מבעלי משרה שמעלו בתפקידם בעת כהונת קודמו בתפקיד.
הוא חיזק את קופת המדינה גם על ידי השבת מפעל הלוטו שבוטל מספר שנים קודם לכן, והשקיע כספים במפעלי בנייה וברכישת אוספי אומנות.
הוא הורה על הקמת החזית החדשה של בזיליקת יוחנן הקדוש בלטראנו שברומא, חידש את קשת קונסטנטינוס והחל בבנייתה של מזרקת טרווי.
הוא ריצף את רחובות רומא ואת הדרכים המובילות אליה והקים נמל באנקונה.
עוד נודע כמי שהשיב לסן מרינו את עצמאותה, לאחר שנכבשה בידי הקרדינל ג'וליו אלברוני, מושל אפיפיורי ברוונה, ככל הנראה בניגוד לדעתו של קלמנס עצמו.
בתחום הדתי פרסם קלמנס השנים עשר את הצו האפיפיורי הראשון כנגד הבונים החופשיים ב-28 באפריל 1738 ויצא בתוקף כנגד היאנסניזם.
הוא תמך באיחודן של הכנסייה הקתולית והאורתודוקסית וגילה פתיחות כלפי זרמים נוצריים אחרים.
קלמנס השנים עשר נפטר ב-1740, לאחר כמעט עשר שנות כהונה, ונקבר בבזיליקת יוחנן הקדוש בלטראנו.