כל מה שרצית לדעת על קניאז:
קניאז או קנז (בסלבונית:кънѢзь, ברוסית:Князь, בסרבית-קרואטית ובבולגרית кнез ,בסלובנית knez, בפולנית księć, בצ'כית kněz, בסלובקית kňaz, בשפות לא סלאביות: – למשל בליטאית kunigaikštis , ברומנית -cneaz, בהונגרית – kenéz) הוא מילה המציינת בכמה שפות סלביות תפקיד של שליט או דרגת אצולה גבוהה, קשורה למשפחת מלוכה.
בדרך כלל מתרגמים מילה זאת על ידי התארים "דוכס" או "נסיך", אם כי משמעותה לא תמיד הייתה זהה לכך.
במין נקבה בשפות רוסית ובולגרית משתמשים במילה "קניאגיניה", באוקראינית – "קניאהיניה" ובשפה הסרבית-קרואטית ובסלובנית – "קנגיניה" (kneginja).
ברוסית – בת של קניאז נקראה "קניאז'נה" (княжна), באוקראינית "קניאזיבנה" (князівна).
בן של קניאז בעבר ניקרא ברוסית "קניאז'יץ'" (княжич).
בכמה שפות סלביות המילה "קניאז" או "קנז" תרגמת את התואר "נסיך" או "דוכס" שהיו והינם בשימוש במערב אירופה.
בשפות הסלביות המערביות, כמו פולנית וסורבית, משמעות המילה התגלגלה לזו של "אדון", בעוד בצ'כית, סלובקית וגם בפולנית הופיעה לפעמים גם במשמעות של כומר – (kněz, ksiądz, kňaz) וגם זו של דוכס (knez, kníže, książę, knieža).
בימי הביניים בהיסטוריה של העמים הסלביים של מזרח אירופה "קנזים" היו "שליטים", ראשי מדינות מלוכניות עצמאיות, למשל בשטחי "שלוש הרוסיות" של היום: רוסיה, אוקראינה ובלארוס.
גם בהיסטוריה המוקדמת של רומניה, שבה שפת העם אינה סלבית אבל שאלה מלים ומושגים רבים משפות סלביות שכנות, התקיימו ישויות מדיניות בראשות קנזים וווייבודים – הנקראות "קנזאטים" ו"ויוודאטים".
מדינה בראשות קניאז ברוסית נקראה "קניאז'סטבו" (מתורמת באנגלית שפות אירופיות אחרות על ידי knezate קנזאט" , לפעמים "נסיכות", "דוכסות").
בבולגריה התחלף התואר הבולגרי -טורקי של השליט – חאן, בזה הבולגרי-סלאבי של קניאז, החל משנת 864.
שליטי מוסקבה ושליטי ליטא קראו לעצמם בשלב מסוים "קנזים גדולים", בתרגום – דוכסים גדולים.
בתקופת האימפריה הרוסית קנזים היו נסיכים בני משפחת המלוכה וגם בעלי תוארי אצולה הגבוהים ביותר -"נסיך" – שהוענקו להם על ידי הצאר.
נסיכים בני משפחת המלוכה בסרביה ובמונטנגרו נקראו גם כן קנזים.
אחרי קרל הגדול נפוצו גם בקרב הסלאבים המלים "קראל", "קורול", "קראי", במובן של "מלך", גם בהונגרית "קיראי".