כל מה שרצית לדעת על קנן אוורן:
אהמט קנן אוורן (טורקית Ahmet Kenan Evren; 17 ביולי 1918 – 9 במאי 2015) היה איש צבא ומדינאי טורקי, ששימש כראש המטות המשולבים של טורקיה, ראש המדינה ונשיא טורקיה השביעי.
אוורן נולד באלאשהיר בנפת מניסה והתחנך בבית הספר הצבאי ובאקדמיה הצבאית באנקרה עד שנת 1949.
הוא השתתף במלחמת קוריאה בתחילת שנות החמישים ולאחר מכן שימש בתפקידי פיקוד שונים.
בין היתר היה מופקד על יחידת "גרילת הנגד" הטורקית (Kontrgerilla) שהייתה שלוחה של תוכנית גלאדיו של נאט"ו, ואשר נחשבה מאוחר יותר לחלק כזה או אחר של "המדינה העמוקה".
בתפקידו זה חשוד אוורן כי עמד בקשר עם ארגון הטרור הימני של הזאבים האפורים, ובאמצעותו יושמה דוקטרינת המתח ומצב של חוסר רגיעה מתמשך במדינה במשך שנות ה-70.
לאחר מכן שימש אוורן כמפקד צבא היבשה וב-1978 מונה לראש המטות המשולבים של טורקיה.
אוורן הוביל את ההפיכה הצבאית השלישית בטורקיה ב-12 בספטמבר 1980 שהייתה שיאו של המאבק בין כוחות הימין, ובראשם ארגון הזאבים האפורים, לבין כוחות השמאל במדינה.
לאחר ההפיכה נשלטה המדינה בידי המועצה לביטחון לאומי בראשותו של אוורן ששימש כראש המדינה, ראש המועצה לביטחון לאומי וראש המטות המשולבים.
האסיפה הלאומית הגדולה של טורקיה פוזרה, כל המפלגות הוצאו אל מחוץ לחוק והחונטה השלטת רדפה את מתנגדיה.
אוורן הוציא את ארגון הזאבים האפורים אל מחוץ לחוק, לאחר ששוב לא היה מעוניין בשירותיו.
חוקת טורקיה מ-1961 בוטלה ובמקומה נכנסה לתוקף חוקת 1982, החוקה הרביעית במספר בתולדות המדינה, אשר שבה והרחיבה את סמכויותיו של נשיא טורקיה באופן שהזכיר את המצב לפני 1961.
החוקה שצמצמה ברשימת חירויות הפרט הנרחבת של החוקה הקודמת, נתפרה במידה רבה לפי מידותיו ושאיפותיו של אוורן עצמו, שהיה לנשיאה השביעי של טורקיה ב-9 בנובמבר 1982.
במקביל הוא המשיך וכיהן עד ה-1 ביולי 1983 כראש המטות המשולבים ופרש מתפקיד זה מרצונו.
אוורן סיים את כהונתו בת שבע השנים כנשיא טורקיה ב-9 בנובמבר 1989 ועקר למרמריס.
לאחר פרישתו נחשפו שני ניסיונות להתנקש בחייו ב-1996 וב-2006.
אמרתו המפורסמת ביותר של אוורן "?Asmayalım da besleyelim mi" ("שנאכיל אותם במקום לתלות אותם?") נאמרה בהקשר לתמיכתו בהוצאות להורג.
עוד הוא ידוע בתמיכתו במיעוט מפלגות ובאחוז החסימה הגבוה בטורקיה ("Meclise iki, iki buçuk parti girse yeter" – "אם נכנסות שתיים-שתיים וחצי מפלגות לאסיפה (הלאומית) זה מספיק"), וככלל תמך בצמצום חירויות הפרט למען השגת ייציבות לאומית.