כל מה שרצית לדעת על קנסור:
קנסור (בלטינית: censor) הייתה משרה פוליטית ברפובליקה הרומית שממלאה היה צריך לבצע קנסוס (סוג של מפקד אוכלוסין) בין אזרחי רומא ולחלק את האזרחים למעמדות מצביעים על בסיס הכנסתם ושיוכם השבטי.
מדי חמש שנים, נבחרו באספת הקנטוריות שני קנסורים לכהונה של 18 חודשים.
הקנסור לא החזיק בסמכות שלטונית של ה"אימפריום" ולכן לא לווה בליקטורים.
עם זאת, הבחירה לתפקיד קנסור נחשבה לכבוד גדול והיא הסבה יוקרה רבה למחזיקה.
אם אחד הקנסורים מת בזמן כהונתו, היה עמיתו חייב להתפטר.
מיון האזרחים לשבטים על–ידי הקנסורים לא התבצע לרוב על בסיס קרבה אתנית כלשהי — רק צאצאי משפחות האזרחים העתיקות נחשבו מקושרים לשבטם קשר דם — אלא על פי שיקול הקנסור.
הקנסורים היו אמונים גם על מיון אזרחים חדשים לשבטים ולמעמדות מצביעים וכן מיינו עבדים ששוחררו מאז הקנסוס האחרון שבוצע.
תפקיד נוסף וחשוב במיוחד של הקנסור היה הרכבת רשימת הסנאט (lectio senatus), אשר הורכבה מהמגיסטראטים שנבחרו על ידי הקנסורים בסדר יורד.
הם הוסמכו גם לסלק סנאטור אם חשבו כי ביצע מעשה "כנגד המוסר הציבורי", אולם בדרך כלל סולקו רק סנאטורים זוטרים, להוציא מקרים יוצאי דופן בזמן כהונתם של קנסורים נוקשים ומחמירים כמו מרקוס פורקיוס קאטו קנסוריוס.
בזמן הטריבונאט של פובליוס קלודיוס פולכר חוקק חוק שמחייב את הקנסורים להעמיד למשפט את חבר הסנאט החשוד ובכך הוגבלה סמכותם לסלק אישים מן הסנאט.
משרה נוספת שלה היו הקנסורים אחראים הייתה הפיקוח המוסרי על אזרחים (מכאן גם לקוח המונח המודרני "צנזור"), והוצאתם וביצועם של מכרזים לעבודות ציבוריות, כגון בניית מקדשים ובניין דרכים.
משרת הקנסור נוצרה, לפי המסורת הרומאית, בשנת 443 לפנה"ס, לאחר שהקונסולים לא יכלו לעמוד בנטל העבודה שהוטלה עליהם.
כמו ביחס למשרות אחרות, הייתה גם משרת הקנסור פתוחה בשלב הראשון רק לבני מעמד הפטריקים.
החל משנת 351 לפנה"ס הותר גם לפלבאים להיבחר לתפקיד.
בדרך כלל, היה מקובל לבחור לתפקיד קונסולים לשעבר, בזכות מעמדם הרם.
בעת הדיקטטורה המיוחדת של לוקיוס קורנליוס סולה בשנת 82 לפנה"ס, בוטלה המשרה וסולה לקח על עצמו את המשימה.
אחרי מותו, בשנת 70 לפנה"ס נוצרה המשרה מחדש, אך איבדה חלק ניכר מכוחה ביחס לסנאט, בגלל הרפורמה של סולה שהפכה את כניסת החברים לסנאט לאוטומטית.
עם היווצרות הקיסרות הרומית נעלמה בהדרגה המשרה וסמכויותיה, ובעיקר הפיקוח על הסנאט, עברו לידי הקיסרים הרומים.
הקנסוסים האחרונים נערכו על–ידי הקיסרים אספסינוס וטיטוס.