כל מה שרצית לדעת על קרב רימניק:
קרב רִימְנִיק היה אחד הקרבות העיקריים של המלחמה העות'מאנית-רוסית (1787-1792).
הוא התרחש ב-22 בספטמבר 1789 בקרבת רִימְנִיק (רמניקו סראט) שבוולארכיה בין כוחות צבאיים של האימפריה הרוסית ואוסטריה לבין הצבא של האימפריה העות'מאנית.
הקרב הסתיים בניצחון של הצבאות הרוסי והאוסטרי.
לאחר הפסד בקרב פוקשאן הפיקוד הטורקי חיפש הכרעה תוך ניצול פיצול הכוחות הרוסים.
כוח רוסי משמעותי היה ליד מבצר איזמאיל וערך מצור על המצודה.
כוח אוסטרי פעל בנפרד מהכוח הרוסי בתחומי הנסיכויות הרומניות.
הכוח העיקרי של הטורקים בהיקף של 100 אלף חיילים החל להתקדם לכיוון הכוח האוסטרי.
במטרה לחזק את האוסטרים, אלכסנדר סובורוב עם חייליו עבר כ-100 ק"מ במהלך יומיים וב-21 בספטמבר 1789 התחבר לאוסטרים.
כתוצאה מכך בפיקודו היה צבא שכלל 25 אלף חיילים ו-103 תותחים.
הטורקים התמקמו ב-4 מחנות לא רחוק אחד מהשני.
המפקד האוסטרי, פרידריך קובורג חשב שצריך להתמקד בהגנה, זאת לאור ההעדפה המספרית הגדולה של הטורקים.
סובורוב התכוון לתקוף את הטורקים ואמר שאם האוסטרים לא הצטרפו, הוא יתקוף לבד.
בסופו של דבר סוכם על מתקפה משותפת.
בלילה ל-22 בספטמבר הכוח המשותף עבר את הנהר ולקראת בוקר החל במתקפה.
הרוסים תקפו מחנה בטרגו-קוקולי.
למרות הפגזת תותחים ומתקפת נגד של הפרשים הטורקים הרוסים הצליחו לכבוש את המחנה והמשיכו להתקדם לכיוון המחנה השני.
האוסטרים עמדו במתקפה של 15 אלף פרשים טורקים.
לאחר כיבוש המחנה השני, הכוחות הרוסים התקרבו לכוח האוסטרי ויצרו חזית משותפת רציפה.
לאחר מנוחה קצרה, ב-3 בצהריים החלה מתקפה על המחנה הראשי של הטורקים.
האוסטרים תקפו בחזית.
סובורוב ראה שקיימת בעיה בביצורים של המחנה הטורקי והחליט על מתקפה באזור זה.
הפרשים הרוסים עברו את הביצורים הלא גמורים ונכנסו למחנה הראשי.
כתוצאה מפלישת כוח פרשים וחיל רגלים רוסי למחנה, החלה פאניקה בקרב החיילים הטורקים.
הטורקים החלו בנסיגה.
ניסיון של המפקד שלהם יוסוף-פאשה לארגן את הנסיגה לא הצליחה.
במהלך מעבר על הנהר הטורקים ספגו אבידות גדולות באופן משמעותי מאשר בקרב עצמו.
ניצחון בקרב זה היה בין הניצחנות הגדולים של אלכסנדר סובורוב.
על כן הוענק לו תואר רוזן והתווסף לשם משפחתו הכינוי "רימניקסקי" (מרימניק).
האוסטרים העניקו לו תואר רוזן של האימפריה הרומית הקדושה.