מתי הגדרה בתשחץ הופכת למבוכה?
כולנו מכירים את התחושה: יושבים מול התשחץ, עט ביד, מנסים לפענח את ההגדרות המסתוריות. לפעמים, ההגדרה פשוטה, אפילו משעממת, ופתרון החידה הוא כמו חתיכת עוגה. אבל לפעמים, ההגדרה מוציאה אותנו מדעת, גורמת לנו לתהות אם יש בכלל תשובה נכונה, ואנחנו נופלים קורבן לרגשות כמו תסכול, בלבול, אולי אפילו זעם קל.
זה קורה בעיקר כשמגיעות הגדרות מיוחדות, כאלה ששולחות אותנו לטיול מפותל בנבכי השפה, מחפשות משמעות כפולה, רמיזה סתומה, או פשוט ניסוח מעורפל. כמו למשל: "ראויה לחורבן (4)".
הגדרה זו, למרות שמאוד קצרה, מסתירה בתוכה חידה קטנה: האם הכוונה ל"ראוי לחורבן", או שמא יש משמעות נוספת? האם ה"ראוי" הוא נושא פסיבי, או פעיל?
אתם יכולים להבין מדוע הגדרה כזו עלולה לגרום לאי נוחות.
לפעמים, הפתרון פשוט מסתתר שם, מתחת לאף, ואנחנו רק צריכים להביט בו בזווית נכונה. אבל לפעמים, כמו במבוך, אנחנו נמצאים בתוך הלולאה האינסופית של "מה, זה לא יכול להיות…", "אבל מה כן?", ו"לאן אפשר בכלל ללכת מכאן?".
השאלה היא, איך מתמודדים עם הגדרות כאלה?
אז יאללה, בואו נעשה יחד צעד קטן לעבר פתרון החידה. קראו את ההגדרה שוב, התבוננו במילים, תאמו אותן למילים אחרות, חשבו על משמעות כפולה, חפשו קשר בין המילים.
ומהי בכלל המשמעות הסמויה של "ראויה לחורבן"? האם אפשר לחשוב על מילים קרובות במשמעות?
הפתרון נמצא שם, מחכה לכם… 😉