כל מה שרצית לדעת על ראייה עיוורת:
ראייה עיוורת היא תופעה קוגניטיבית-נוירולוגית בה אנשים שהתעוורו בעקבות פגיעה בקליפת המוח החזותית, מצליחים בכל זאת לנחש את צורתו של עצם כלשהו, מיקומו או כיוון תנועתו.
המונח נטבע ב-1974 על ידי הפסיכולוג הבריטי לורנס וויסקרנץ (Weiskrantz).
במחקר שנערך באותה שנה נמצאה התופעה אצל קופת רזוס שקליפת הראייה שלה הוסרה.
דווחו מספר מקרים של התופעה בקרב בני אדם, אך ברובם מדובר היה באנשים שנפגעו חלקית בקליפת הראייה (רק המיספרה אחת של המוח נפגעה).
בסוף שנות ה-2000 דווח לראשונה על אדם שכונה TN שנפגע בשתי המיספרות המוח וניחן בראייה עיוורת, למשל הבחנה בין הבעות פנים של שמחה, עצב וכעס, ויכולת לעקוף מכשולים שונים במסלול הליכתו ללא אמצעי עזר.
ההסברים לתופעה אינם ברורים דיים.
ייתכן כי נפגעי קליפת המוח החזותית יכולים להיעזר בהד החוזר מעצמים שונים כדי לזהות את מיקומם וצורתם (אקו-לוקציה), אך הדבר עשוי לאפשר רק זיהוי של עצמים גדולים, ולא מסביר את יכולתו של TN לזהות מכשולים קטנים שהוצבו בדרכו.
אחת הביקורות על הניסוי של TN הייתה כי עיניו של הנבדק לא כוסו במהלכו, ולא נערך בירור האם כיסוי זה משפיע על ביצועיו.

נלקח מויקיפדיה

הגדרות נוספות הקשורות לראייה עיוורת:
•ראייה