כל מה שרצית לדעת על רבי דוסא בן הרכינס:
רבי דוסא בן הרכינס תנא, מהדור הראשון לתנאים, והיה בן דורו של רבן יוחנן בן זכאי, והאריך ימים עד שחי עד לדור הרביעי לתנאים.
הוא סתם רבי דוסא במשנה.
נודע בעשירותו הרבה והושיב את חכמי ישראל שבאו לבקרו, על מיטות זהב.
המימרא הידועה ביותר שלו היא המוזכרת במסכת אבות: "שינה של שחרית ויין של צהרים, ושיחת הילדים, וישיבת בתי כנסיות של עמי הארץ מוציאין את האדם מן העולם".
כשהיה זקן מופלג נועצו בו חכמים לדעת הלכה, כך למשל מספר התלמוד במסכת יבמות: פעם אחת שמעו עליו חכמים שהורה באחת מהלכות יבמות כבית שמאי, החליטו ללכת אליו ולברר האם כך הוא הדבר.
רבי דוסא היה כבר זקן מופלג והחכמים שבאו לביתו – רבי אלעזר בן עזריה רבי עקיבא ורבי יהושע – נהגו בו כבוד מופלג ותחבלו תחבולה כיצד לקבל את דעתו של רבי דוסא מבלי לשאלו ישירות לדעתו.
לבסוף כשהבין להיכן חותרים החכמים שאל בשם מי שמעו האימרה "דוסא שמעתם? או בן הרכינס שמעתם?, אמרו לו בן הרכינס שמענו.
אמר להם: אח קטן יש לי, בכור שטן הוא ויונתן שמו, והוא מתלמידי בית שמאי, והוא הורה הלכה זו כבית שמאי, אבל מעיד אני עלי שמים וארץ שעל מדוכה זו ישב חגי הנביא ואמר שלשה דברים, וביניהם שהלכה זו כבית הלל".
נקבר בצפת במערת שם ועבר.
לפי מסורת אחרת נקבר ביישוב ערב, כיום בכפר עראבה.