כל מה שרצית לדעת על רב אויא:
רבי אויא, היה אמורא ארץ ישראלי בדור הרביעי לאמוראים.
הוא למד אצל חכמי ארץ ישראל, רבי אמי רבי יוחנן.
ככל הנראה, בהמשך עבר לבבל.
הוא למד אצל רב הונא ונחשב מגדולי תלמידיו.
על כך מסופר, כי כאשר רב אויא סבא שאל את רב הונא שאלה הלכתית מסוימת, השיב לו רב הונא: "עורבא פרח".
לפי הסבר רש"י, רבה בר רב הונא העביר נושא במתכוון, על ידי האמירה: עורבא פרח, כלומר ראה את העורב הפורח מעלינו.
לפי פירושו של רבינו חננאל, דבריו "עורבא פרח" מכוונים כלפי דבריו של אותו אמורא, שדעתו היא דעתם של ילדים המשחקים בציפורים ועורבים.
על פי פרשנות נוספת, המקובלת בקרב יהדות תימן ושניתנה על ידי צאצא של הרב יחיא בשירי, רועי בשירי, כוונתו של רב הונא הייתה שפקוחות פרחה מעליו, שכן שהיה עייף והעורב נחשב לציפור פיקחית.
(למרות ההתאמה לדברי רב הונא, פירוש זה פחות מקובל בקרב שאר העדות מכיוון שהמפרש אינו נחשב לרב).
לאחר שרבה בנו של רב הונא, שאל אותו לפשר הדבר, שהרי רב הונא היה מכבד את רב אויא סבא באופן מיוחד בהצביעו על גדלותו המיוחדת בתורה, הבהיר לו רב הונא כי אי ההגיון אינו בשאלה עצמה, אלא בתזמון שבו היא נשאלה, שכן השאלה הייתה קשה מאוד לעיון, והיא נשאלה בזמן שרב הונא היה עייף וחלש ולא יכול היה להשיב עליה כראוי.
סיפור דומה מובא גם במסכת חולין.
הוא היה משתתף בקביעות בשיעוריו של רב יוסף, שהיה אומר בשבת, לפני תפילת מוסף, וכאשר לא הגיע לשיעור, גרם הדבר צער לרב יוסף, ואביי עמל לפייסו.
מסופר בתלמוד אודות הלכות שקיבל מרב יוסף אודות רפואת חולה בשבת, כאשר ידו התעקמה באמצע שיעורו של רב יוסף.
בהגיעו לפרקו נשא את אחותו של רמי בר פפא.
היו לו מספר בנים תלמידי חכמים.
רב חייא, רבו של רב אמימר בר מר ינוקא.
רב אדא, רבא, רב חלקיה ורב הונא.
מסופר, כי רב מרדכי אמר בפני רב אשי, קושיא אותה הקשה רב אויא.
רב אשי נענה, כי עכשיו מבין הוא למה ראה בחלום את רב הונא בר אויא.
הראו לו, כי ביום יאמרו לפניו מדברי תורתו של רב אויא לפי הסבר המאירי הוא ראה את רב אויא שבא לפניו, והדבר מרמז על כך שאביו – רב אויא יבוא לפניו, על ידי שמועותיו.
בן נוסף שלו, הוא רב אחא בריה דרב אויא, אמורא המוזכר עשרות פעמים בתלמוד, לרוב כשהוא דן בהלכה עם רבו רב אשי.
על חבריו נמנה רבה בר רב חנן[16], רב אחדבוי בר אמי (ראה ערך).