כל מה שרצית לדעת על רפורמה אגררית:
רפורמה אגררית (רפורמת קרקעות) היא העברת בעלות על אדמה חקלאית, שיזומה או נתמכת על ידי השלטון.
המונח מציין בדרך כלל העברת קרקעות מבעלות של קבוצה קטנה של בעלי קרקעות, או אצילים (למשל, מטעים וחוות גדולות) לבעלות פרטית או קולקטיבית של האנשים שמעבדים אותה קרקע.
העברת הקרקעות יכולה להיעשות ללא הסכמת בעלי הקרקע וללא פיצוי עבורה.
מלבד חלוקת הקרקעות, הרפורמה האגררית עוסקת גם בתנאי פארצלציה של חלקות הקרקע, תנאי החכירה, גובה תשלומי החכירה, חוקי בעלות על הקרקע וחוקי ירושה, שיטות מיסוי ועוד.
מס שבח מקרקעין, ובמיוחד כזה שמוטל על קרקעות, הוא צורה מודרנית של רפורמה אגררית.
כדי לסבך מעט יותר את מגוון השימושים שנעשה במושג, נביט בחוות קולקטיביות.
בכמה מקרים בהיסטוריה, רפורמה אגררית העבירה קרקעות מבעלות פרטית, כולל זו של איכר, לחוות קולקטיביות בבעלות ממשלתית.
במקרים אחרים, המונח שימש לפעולה הפוכה לחלוטין, חלוקת אדמת חוות קולקטיביות בבעלות ממשלתית לנחלות פרטיות קטנות.
רפורמה אגררית יושמה ברחבי העולם, החל מהמהפכה המקסיקנית, דרך סין הקומוניסטית ועד לזימבבואה ונמיביה.
רפורמה אגררית הייתה כלי דה-קולוניזציה פופולרי באפריקה ובעולם הערבי, כחלק ממה שנקרא סוציאליזם אפריקני וסוציאליזם ערבי.
רפורמה אגררית הייתה צעד חשוב בדרך להשגת פיתוח כלכלי במדינות רבות בעולם השלישי בתקופה שלאחר מלחמת העולם השנייה, במיוחד אצל הנמרים האסיאניים, כולל טיוואן, קוריאה הדרומית, מלזיה ולאחרונה סין העממית בתקופת דנג שיאופינג.