כל מה שרצית לדעת על רפיח ים:
רפיח ים הייתה ההתנחלות הדרומית ביותר בגוש קטיף, במרחק של כמה מאות מטרים מגבול מצרים.
היא נחשבה ליישוב היהודי המערבי ביותר בארץ ישראל עד פינויה והתגוררו בה כ-30 משפחות.
היישוב הוקם ב-1984 כיישוב קהילתי על ידי גרעין של זוגות צעירים מרחבי הארץ שהתיישבו באתר זמני.
הכוונה הייתה שהתושבים יתפרנסו מתיירות, אולם בעקבות הרעת המצב הביטחוני פנו ברובם לחקלאות במסגרת תכנון ממשלתי וקיימו חקלאות מתקדמת וחממות בהן גידלו עגבניות שרי אורגניות.
תושבים אחרים ניהלו מתפרות פרטיות שייצרו עבור רשתות האופנה בישראל.
בסוף שנת 1991 עבר הגרעין לבתי קבע ביישוב.
רפיח ים היה בעל אופי חילוני.
הוא נודע בזכות חוף הים היפה והנוח לגישה שלו, "חוף אשלים", ששירת את תושבי היישובים בגוש קטיף.
ביישוב פעל גן ילדים וילדי בית הספר הוסעו באופן מאורגן לבתי ספר בחבל אשכול.
בנובמבר 2002 אירע פיגוע ירי ביישוב, כאשר פועל פלסטיני, שעבד בחממות פתח באש על העובדים ממנה נהרגו תושב המקום עמוס סעדה ותושב בדולח אסף צפירה.
בגלל קרבתו של רפיח ים לרפיח נורו עליו פצצות מרגמה רבות במהלך האינתיפאדה ומספר משפחות עזבו אותו בשל כך.
עוד לפני יישום תוכנית ההתנתקות נעשה ניסיון מקרב התושבים לעבור כגוש אחד לקיבוץ נווה ים, אולם המגעים נכשלו.
רפיח ים פונה באוגוסט 2005 במסגרת תוכנית ההתנתקות.
אחרי ההתנתקות פוזרו המשפחות באתרי הקרווילות בניצן, מבקיעים, אושרה ועמוקה.
התושבים שעסקו בחקלאות עברו למבקיעים ולניצנים בהתאם ל"הסכם מבקיעים" ו"הסכם ניצנים", על פיהם ניתנו להם זכויות של בעלי נחלה, למרות שמבחינה טכנית רפיח ים לא היה מוגדר כמושב.