שבו (כתב עת)

כל מה שרצית לדעת על שבו (כתב עת):
שבו הוא כתב עת ספרותי, המיועד בעיקר לשירה עברית ומתורגמת וכן למאמרים קצרים בענייני שירה.
כתב העת נוסד על ידי הוצאת הספרים הביבליופילית "אבן חושן" בשנת 1994, ועד פברואר 2013 יצאו לאור 27 חוברות.
כל חוברת מאויירת או מלווה ביצירות אמנות מתחום הציור, הרישום, הצילום וטכניקות ההדפס השונות של אמן מלווה יחיד.
המייסד והעורך הוא עוזי אגסי, שהוא גם בעליה של הוצאת הספרים "אבן חושן".
מקור השם הוא אבן החושן "שבו", שצבעה בין לבן לשחור, אך לא זה ולא זה.
לאבן החושן "שבו", מתריסר אבני החושן של הכהן הגדול, מיוחסת תכונת היצירתיות האמנותית.
העורך עוזי אגסי החל דרכו בתחום האמנות – היסטוריון ואוצר תערוכות וביבליופיל.
לימים עבר להוצאת ספרים ביבליופילית.
הספרים היוצאים בהוצאה הם מועטים יחסית, ממוספרים וחתומים, ממש כמו יצירות אמנות פלסטית.
חוברות כתב העת מעוצבות כיצירות אמנות כשלעצמן, עם אמן מלווה לכל חוברת.
"שבו" הוא כתב העת הביבליופילי היחיד היוצא לאור בעברית ובישראל.
בין משתתפי כתב העת נמנים משוררים רבים, צעירים ומבוגרים, מוכרים ושאינם מוכרים, אך המשותף לכולם היא רמת השירים הגבוהה.
עוזי אגסי נוהג לחתום את גליונות 'שבו', במעין קולופון מודרני.
הנה לדוגמה הקולופון של גיליון מס' 18:הגיליון השמונה עשר של "שבו" – אבן מאבני החושן שצבעה הוא "לא לבן ולא שחור, אלא מעורב שחור ולבן", ומשייכים לה את ההגברה של היכולת היצירתית בבני-האדם – נדפס על נייר נטול-עץ 100 גרם, באות "דרוגולין".
האמנית המלווה את הגיליון השמונה-עשר היא ציפה קמפינסקי.
לחמישים עותקים יצורף הדפס מעשה ידי האמנית שנדפס בהשגחתה והוא חתום וממוספר.

נלקח מויקיפדיה

הגדרות נוספות הקשורות לשבו (כתב עת):
•ישראל: כתבי עת לשירה