כל מה שרצית לדעת על שולה וידריך:
שולה (שולמית) וידריך לבית אוסלנדר, (נולדה ב-1951, תל אביב) היא חוקרת תולדות העיר תל אביב-יפו, ומדריכת סיורים וטיולים בתל אביב, מאז שנות ה-80.
וידריך איתרה, חקרה ותיעדה בניינים רבים במרחב תל אביב; חלק גדול מעבודותיה מצוי בארכיון עיריית תל אביב-יפו.
היא השפיעה ולעתים נאבקה נואשות, נגד הריסתם ובעד שימורם המלא של בתים ואתרים, וכפועל יוצא השפיעה על הנוף האורבני התל אביבי בכללו.
במהלך השנים, איתרה וידריך מקורות על מייסדים של העיר תל אביב אשר נעלמו עקבותיהם, כגון יצחק חיינקו ויעקב מטלון.
כמו גם אדריכלים חשובים, ביניהם בתפקיד מהנדס העיר, ופרסמה את קורות חייהם בספריה.
וידריך גילתה פרטים בנוגע לאדריכלים דב הרשקוביץ ויצחק שוורץ, ומיפתה את כל בתיו של האדריכל אלכסנדר לוי אשר נספה בשואה.
וידריך היא פעילה בחברה להגנת הטבע, בעמותת התיירות של עיריית תל אביב, במועצה לשימור אתרי מורשת בישראל ובמרכז להכרת תל אביב.
חברה בועדת השמות של עיריית תל אביב ובעמותת מוזיאון נחום גוטמן.
בערב יום העצמאות השישים ואחת של מדינת ישראל בשנת תשס"ט 2009, שנת המאה לייסוד העיר תל אביב, הדליקה וידריך משואה בהר הרצל בירושלים.
מאמריה מופיעים בכתב-העת האלקטרוני של הסופר אהוד בן-עזר ובבמות נוספות.
היא צילמה והפיקה בהתנדבות סרטים קצרים לערוץ הקהילתי בתל אביב.
וידריך התייצבה נגד הספר אחוזת דג'אני של אלון חילו, בטענה שהוא חוטא לאמת ההיסטורית.
בחורף 2010, השתתפה באופן פעיל במחאה הציבורית כלפי תערוכה שהוצגה בחורף 2010 בגלריה בתל אביב, בשם: "השדרה הראשונה".
וידריך נשואה ויש לה שני ילדים: בנה הבכור רז, ובתה תל אביב.
על עבודתה אמרה וידריך: "אני אוהבת את העיר, ויחד עם בני משפחתי, חקרתי את תולדותיה וסיפוריה אשר הפכו למפעל החיים הפרטי שלי.
לבתי קראתי בשם תל אביב.
כך שאני גם אמא של תל אביב".