כל מה שרצית לדעת על שיאצו:
שיאצוּ (ביפנית: 指圧, "שי" משמעו – אצבע, ו"אצו" – לחץ) היא שיטת טיפול במגע בתחום הרפואה המשלימה, שמקורה ביפן, שם היא טיפול רפואי מורשה.
לטענת תומכיה, היא עשויה לסייע בבעיות אורתופדיות בעמוד השדרה, בעיות פנימיות בתחומי נוירולוגיה, בעיות עיכול, גינקולוגיה, בעיות רגשיות כמו מתח ודיכאון ועוד.
עם זאת, אין כל הוכחה מדעית לכך שהשיאצו יעילה בטיפול במחלה כלשהי.
ישנן שתי אסכולות שיאצו: אחת המבוססת על אנטומיה ופיזיולוגיה מערבית, והשנייה מבוססת על רפואה סינית מסורתית (TCM).
השיטה מתבססת על עקרונות הרפואה הסינית, בהשפעת טכניקות כגון אקופונקטורה (דיקור) וטווינה.
ההנחה המרכזית של השיטה היא כי בגוף האדם קיימים ערוצי אנרגיה בלתי נראים המכונים מרידיאנים, אשר משפיעים ומושפעים מהאיברים הפנימיים.
על פי השיטה, כל מחלה היא מצב הנובע מחוסר איזון כלשהו, היוצר "חסימה אנרגטית" בערוץ האנרגיה/מרידיאן או באיבר, וגורם להופעת תסמינים כמו כאב, לחץ או רפיון.
עם זאת, במחקרים לא נמצאה כל עדות לקיומם של ערוצי אנרגיה אלה, או לחסימות בהן.
הגישה הטיפולית בשיאצו הינה הוליסטית האמורה להביא לחיבור בין גוף ונפש, ומטרתה לטפל בגוף כולו ולא רק בהעלמת התסמינים.
התהליך הטיפולי הוא הדרגתי ורגוע, ואמור להביא להרגעת המטופל.
טיפול השיאצו משלב מגוון רחב של טכניקות אשר יוצרות גירויים שונים בגוף.
הטיפול מתחיל באבחון ואיתור חוסר האיזון על ידי מגע, תשאול והסתכלות.
בהמשך, אלה מובילים לסדרה של לחיצות ומתיחות ברוב חלקי הגוף.