כל מה שרצית לדעת על שיר השכונה:
שיר השכונה הוא שיר-מערכון מאת חיים חפר (מילים) וסשה ארגוב (לחן).
השיר בוצע לראשונה בתוכניתה השנייה של להקת התרנגולים בשנת 1963 וזכה להצלחה רבה, למרות אורכו הבלתי שגרתי (מעל שש דקות) והיה לשיר השנה במצעד הפזמונים העברי השנתי תשכ"ג (1963).
השיר הוזמן על ידי נעמי פולני, מייסדת הלהקה, שביקשה מיוצרים שירים בנושא "השכונה".
עבור אותה תוכנית נכתבו גם השירים כשאת אומרת לא מאת דן אלמגור ויוסי ילד שלי מוצלח מאת ע.
הלל.
שפתו של השיר, "שפת ילדים מהשכונה", מתובלת בסלנג ואף משלבת התייחסות לאברי גוף ("מסובבת את התחת") עמדה בניגוד לשפה העברית הנמלצת של שירי התקופה, לדברי פולני לא הייתה בכך התרסה אלא מציאותיות.
השיר כולל שירי רחוב תקופתיים ("בן-גוריון בלע סבון"; "לדה גול יש אף גדול"), שירי משחק (אן דן דינו, אָסוּמַנְיָה אַבּוּדַנְיָה, אלרי), קטעים ארוכים של לעג הבנים על הבנות ("לא רוצים יותר לשמוע/ על בגדים ותסרוקות/ לכולן חסר קצת מוח/ וכולן מפונדרקות" או "נעזוב את הבננות/ שילכו לעזאזל," והפזמון "לא רוצים לישון רוצים להשתגע/ ולא רוצים בנות מחורבנות" החוזר בשינויים) וקטעי הווי של קבוצת חברים מלוכדת.
בין הדמויות בעלות השם בשיר נמצאים:פושקש – כינוי הרומז לשחקן הכדורגל ההונגרי פרנץ פושקשדני זיידל ("מי קיבל בלתי מספיק/ דני זיידל הצדיק") הוא אביה של הזמרת קרן אןשמעון רודי – איש שרירים תל אביבי אשר, לדברי יורם קניוק, "פירק שרשראות ברזל בשיניים לאורם של שני פנסי אופנועים והנערות היו נתלות לו על השרירים"באוקטובר 1963 הוקלט השיר פעם נוספת על ידי "להקת השכונה" המסתורית ששמות חבריה לא צויינו, הייתה זו יוזמה פרטית של מספר חברים מלהקת פיקוד מרכז בעקבותיה נשפטו החיילים.