כל מה שרצית לדעת על שיתוק מוחין:
שיתוק מוחין או שיתוק מוחי הוא הפרעה בהתפתחות אזורי המערכת המוטורית הרצונית במוח, אשר גורמת לקות תנועה, שחומרתה נשארת קבועה במהלך כל החיים הבוגרים.
הנזק ההתפתחותי מתרחש מתחת לגיל שלוש שנים (יש חילוקי דעות בקשר לגבול העליון).
שיתוק מוחין איננה הפרעה או מחלה בודדת, אלא שם קיבוצי למספר ליקויים שנגרמים במהלך ההריון, בעת הלידה או לאחריה.
שיתוק מוחין גורם לליקוי בתפקודים המוטוריים והוא מלווה בדרך כלל בשיתוק הגפיים ופגיעות אחרות.
ההפרעה נחקרה לראשונה בשנת 1860 על ידי ויליאם ליטל.
המונח "Cerebral Palsy" (שיתוק מוחין באנגלית) התפרסם לראשונה ב-1887 בעבודתו של ויליאם אוסלר, אשר הרחיב את ממצאיו של ליטל.
בשנת 1897 חקר זיגמונד פרויד (בטרם פיתח את הפסיכואנליזה) את הקשר בין שיתוק מוחין לפגות.
ממוצע הלוקים מהפרעה זו הוא 3.
5 מתוך 1000 לידות בממוצע.
רמת התפוצה הגבוהה ביותר היא אצל תינוקות זכרים.