כל מה שרצית לדעת על שליח (הלכה):
'שלוחו של אדם כמותו' הוא שמו של מוסד השליחות בהלכה.
משחר ימיה הכירה ההלכה באפשרות של מינוי נציג – שליח, שיפעל במקום אדם אחר – השולח, ויוכל להחיל עליו תוצאות משפטיות או הלכתיות.
השליח פועל למען השולח, וכל התוצאות של פעולתו חלות על השולח.
הוא עצמו יוצא מהתמונה ואין לפעולתו השפעה עליו.
האפשרות הזו לפעול לטובת אדם אחר, אינה מובנת מאליה, והמפרשים נחלקו בהסבר המשפטי של הכלל.
אף על פי שהכלל רווח, לא בכל מקרה הוא נדרש, ולא בכל מקרה ניתן להיעזר בו.
השליח פועל מכח מינוי (מילולי) שמינה אותו השולח, ומינוי זה יכול להתבטל.
השולח והשליח צריכים להיות בני דעת, אך יש מגבלות נוספות ייחודיות.
השליח אמור לפעול רק בהתאם להרשאת השולח, וחריגה מההרשאה מעוררת קשיים משפטיים.
על השליח ליידע את צד ג, בדבר היותו פועל כשליח מטעם אדם אחר.
יש ושליח יכול למנות שליח משנה, וכמו כן יש מקרים בהם יכול אדם לפעול ללא מינוי מפורש.
הסוגיה העוסקת באופן ישיר בדין השליחות, נמצאת בראש הפרק השני במסכת קידושין.
אולם סוגיות רבות נוספות, הדנות בשליחות בהקשר לדינים ספציפיים, מלמדות עקרונות חשובים של דין השליחות.