כל מה שרצית לדעת על שם משפחה:
שם משפחה הוא החלק בשמו של האדם המציין את השתייכותו למשפחתו.
כיום, השימוש בשמות משפחה נפוץ בקרב תרבויות וחברות רבות בעולם, אם כי לכל תרבות יש כללים משלה באשר לאופן השימוש ולקביעת שם המשפחה.
בחברות מודרניות רבות אין יותר דרישה ששם המשפחה יצביע במפורש על קשרים משפחתיים, ולהורים ואנשים פרטיים יש זכות לבחור שם משפחה לפי רצונם הפרטי.
אמנם בחברות רבות, ובייחוד במדינות אירופה, צפון אמריקה ודרום אמריקה (כאשר ישנם חריגים בודדים) שם המשפחה הוא החלק האחרון בשמו של האדם, אך במדינות רבות באסיה ובאפריקה שם המשפחה נכתב בהתחלה.
סידור זה נקרא בטעות "הסידור המזרחי", כיוון שאירופאים מכירים בעיקר את הדוגמאות מסין, וייטנאם, יפן וקוריאה.
כיוון שכיום שם המשפחה נכתב בדרך כלל אחרון במדינות דוברות אנגלית, המונח last name משמש בצורה נפוצה כמילה נרדפת לשם משפחה.
במדינות שבהן משתמשים בשם משפחה, השמות משמשים בדרך כלל כהתייחסת לאדם זר בצורה רשמית, ובדרך כלל בצירוף התואר מר או גברת (או כל תואר מקביל אחר).
תארים רשמיים של האדם (ד"ר, פרופסור וכדומה) בדרך-כלל יתייחסו אף הם לשם המשפחה של האדם ולא לשמו הפרטי, למעט מקרים בהם מוזכר גם שמו הפרטי, כגון: פרופ' ישראל ישראלי (לרוב כאשר השם נזכר בכתיבה רשמית, כגון בסמוך לדלת המשרד).
השם הפרטי, שניתן עם הלידה, הוא השם שבו משתמשים חברים, משפחה ומקורבים אחרים.
חריגה מכלל זה נמצאת כאשר ניתן התואר 'סיר' לאדם בממלכה המאוחדת, התואר יצורף לשמו הפרטי ולא לשם משפחתו.
ראוי לציון שבחברות ערביות אין כמעט שמות משפחה באותו מובן של המונח האנגלי.
ישנן מסורות ערביות למתן שמות משפחה המצביעות על קשרים משפחתיים ועל פי מקצוע, אולם השמות המצביעים על קשרים אלה אינם תמיד עוברים בירושה באותה צורה כמו שהמונח האנגלי family name מרמז עליו.
יהודים רבים שעלו לארץ ישראל תרגמו את שם המשפחה שלהם לעברית (עברתו את שמם).