כל מה שרצית לדעת על שעווה וזהב:
שעווה וזהב (באמהרית, 'סאם אנה וורק') הוא הכינוי הסמלי לטכניקה הספרותית המוערכת יותר בתרבות האתיופית ובפרט בתרבות האמהארית.
הביטוי מסתמך על תהליך היצירה הממשי של צריפה באמצעות שעווה.
במובן הספרותי המטאפורי, בנויה הצורה משתי שכבות משמעות: השכבה הגלויה, של המשמעות הציורית או המילונית של המילים, הנקראת 'שעווה'; ושכבה סתורה, של משמעויות חבויות יותר, הנקראת 'זהב'.
צורה כללית זו מאגדת תחתיה כמה תת-צורות בעלות מבנה דומה של כפל משמעות.
בתרבות האתיופית 'שעווה וזהב' נתפסת כאיכות אשר המבדילה בין שירה אמיתית לשירה רגילה, יומיומית, המתאפיינת בעיקר בחריזה ומקצב.
סגנון השעווה וזהב נוצר באמהרה ומשם התפשט לכלל אתיופיה.
השימוש בשעווה וזהב מופיע הן בשירה האתיופית הדתית והן בחילונית, ואף בלשון הדיבור.
הוא שב ואומץ על ידי יוצרים עכשוויים שונים ויושם גם בתחומים בהם לא היה נהוג.
חוקרים שונים רואים בשעווה וזהב לא רק חלק מרכזי מן המסורת השירית והספרותית של אתיופיה, אלא גם תבנית רחבה יותר, של תקשורת וצורת מחשבה ואף של הפילוסופיה הפרשנית האתיופית, המשליכה על מערכת היחסים החברתיים והפוליטיים באתיופיה ושאובה ממנה.