כל מה שרצית לדעת על שפה צירופית:
שפה צירופית (אנגלית Agglutinative language) היא שפה העושה שימוש נרחב בצירופים, ואשר רוב המילים בה מורכבות מצירוף מורפמות זו לזו.
זאת בניגוד ל״שפות אנליטיות״, בהן המורפות לא משנות אלו את אלו כלל ובניגוד ל״שפות נטייתיות״ בהן המורפות גורמות לשינוי צלילי ולשינוי באיות של המורפות הסמוכות להן.
את המושגים האלו טבע וילהלם פון הומבולדט (Wilhelm von Humboldt) ב-1836, כדי לתאר שפות מנקודת מבט מורפולוגית – מהמילה הלטינית "agglutinare" (להדביק).
שפה צירופית היא סוג של שפה סינתטית (שפה שבה קיים שימוש רב יחסית במורפמות), אשר בה כל מורפמה מביעה רעיון בודד מוגדר (זמן, ריבוי, מודוס, אספקט, שייכות וכו').
המורפמות מתחברות זו לזו בצורה של מוספיות, ולא בדרך של שינויים בשורש המילה, או שינויים בהטעמה או בטונליות.
המוספיות שומרות על צורה קבועה, ובדרך כלל אינן מושפעות ממיקומן במילה או מצמידותן למוספיות אחרות.
בהשוואה לשפות הצירופיות, שפות סינתטיות שאינן צירופיות, מצרפות מוספיות יחדיו, אגב שינויים שונים, ומעניקות למוספית בודדת מספר משמעויות (לדוגמה, במילה "אכלתי" בעברית, המוספית "תי" מביעה גם את רעיון הגוף , גוף ראשון "אני", וגם את זמן העבר).
בשפות צירופיות קיימת נטייה למספר גדול של מוספיות או מורפמות בכל מילה, ומכיוון שהמוספיות שומרות על צורה קבועה, הן נוטות להימנע מיוצאי דופן.
דוגמאות משפות צירופיות:

טורקית – Avrupa-lı-laş-tır-ama-dık-lar-ımız-dan mı-sınız (האם אתם/אתה מאלה שלא יכולנו להופכם לאירופאים?)
סווהילי – Ni-ta-ku-andik-ia barua (אכתוב לך מכתב)
גאורגית – a-g-e-shen-eb-in-a-t ("הייתם בונים!", נאמר כתוכחה כלפי מי שלא בנו)

צירופיות היא מונח טיפולוגי, שאינו מראה בהכרח על קרבה בלשנית בין שפות.
לכן שפות צירופיות עשויות להיווצר משפה-אם צירופית או לא צירופית, וכך הדבר גם לגבי שפה לא צירופית.
עם זאת קיימות משפחות שפות המתאפיינות בצירופיות ובהן שפות טורקיות, שפות אוראליות (לדוגמה פינית, אסטונית והונגרית), שפות דראווידיות, שפות בנטו ועוד.
שפות צירופיות אחרות הן אדיגית, בסקית, גאורגית, יפנית, קוריאנית, שפות אוסטרונזיות כמו מלאית ואינדונזית, גרינלנדית ועוד.
במשפחת השפות ההודו-אירופיות נחשבת פרסית לשפה צירופית, ושפות רבות שדוברו בעת העתיקה במזרח הקרוב היו צירופיות.
ספק אם קיימת שפה צירופית לחלוטין, אנליטית לחלוטין או נטייתית לחלוטין.
אם כי, יש שפות שהן מאוד צירופיות, מאוד נטייתיות או מאוד אנליטיות.
כמו כן, ישנן שפות שבהן יש גם תכונות של הדבק פנומות וגם נטיות בו זמנית.
ביחס למנדרין, לדוגמה, האנגלית היא יותר צירופית ויותר נטייתית גם יחד וביחס לאנגלית, העברית היא יותר צירופית ויותר נטייתית גם יחד.

נלקח מויקיפדיה

הגדרות נוספות הקשורות לשפה צירופית:
•בלשנות