כל מה שרצית לדעת על תיקון סופרים:
תיקון סופרים הוא מונח מספרות חז"ל המצביע על שינוי במילים בתנ"ך מפאת כבוד האלוהים וכדומה.
חז"ל מנו "תיקוני סופרים" בכמה מקומות בספרותם, ואלו מגיעים לכדי 18 תיקונים.
רוב הפרשנים המסורתיים רואים את תיקון הסופרים לא כשינוי הנוסח בפועל, אלא כביטוי המייחס לכותב המקורי פעולה הדומה למעשיהם של סופרים המתקנים את הטקסט מפני הכבוד.
לעומתם, רוב החוקרים המודרניים מפרשים את הביטוי כפשוטו, היינו, כמלמד על תיקון הטקסט על ידי סופרים מאוחרים (אולי אנשי כנסת הגדולה) שערכו את הקורפוס המקראי.
ישנם גם חוקרים הסבורים שחז"ל לא מנו את כל תיקוני הסופרים, ומנסים לזהות נוספים.
עם זאת, גם בקרב הפרשנים המסורתיים ישנו מיעוט הסובר שמדובר בתיקונים של ממש (ונראה שדעה זו אף מפורשת במדרש תנחומא).
דוגמאות לכך ניתן לראות בספר מלכים א', פרק כ"א, כאשר נבות היזרעאלי מואשם בכך שקילל את אלוהים, אך בספר תוקנה המילה "לברך" מכיוון שלא ראוי ששמו של אלוהים יופיע ליד המילה קלל: "ברך נבות אלוהים ומלך" (ספר מלכים א', פרק כ"א, פסוקים י"ב-י"ג).
בספר איוב נמצא תיקון סופרים בפרק ב', פסוק ט'.
על פי המסופר בספר איוב, פרק א', איוב איבד את כל שהיה לו ברצף אסונות נוראים בו הוא מאבד את בני משפחתו ורכושו.
אשתו מנסה להניע אותו להודות שאינו מאמין עוד : וַתֹּאמֶר לוֹ אִשְׁתּוֹ עֹדְךָ מַחֲזִיק בְּתֻמָּתֶךָ בָּרֵךְ אֱלֹהִים וָמֻת.
(איוב, ב', ט').
כאן מתכוונת אשת איוב למילה "קָלֵּל" ולא למילה "בָּרֵךְ".
איוב אינו נשמע להצעה זו ולא קילל את אלהים.
המהר"ל מתייחס לביטוי חזל"י זה בספרו תפארת ישראל בפרק ס"ו.