כל מה שרצית לדעת על תנועת ההשכלה היהודית:
תנועת ההשכלה היהודית, ובקיצור תנועת ההשכלה או ההשכלה, הייתה תנועה שראשיתה בקרב יהודי אירופה בסוף המאה ה-18 והתקיימה בקרבם עד סמוך לשנת 1881 וייסוד תנועת חובבי ציון.
התנועה אימצה את ערכי הנאורות, עודדה השתלבות בחברה הסובבת, ודגלה ברכישת הידע, המנהגים והשאיפות של האומות שביניהן חיו היהודים.
הדוגלים בהשכלה נקראו "משכילים".
בשם התבונה האוניברסלית ביקשה תנועת ההשכלה את שילובם של ערכים והשקפות מתוך תרבות הסביבה באופק הרוחני-יהודי, ואפילו ייחסה להם עדיפות.
בסוף המאה ה-18 התנגשה ההשכלה עם החסידות, שכבר הייתה מגובשת ועוד הוסיפה להתפשט.
במזרח אירופה הולידה התנגשות זו תוצאות חמורות יותר מאשר העימות המקביל של ההשכלה עם העולם הרבני – הבלתי מעורער עדיין, שהיה אפילו מסוגל לקלוט את החסידים.
מתוך מחלוקת זו, שנמשכה כמאה שנה, התהוותה היהדות המודרנית של מזרח אירופה.