כל מה שרצית לדעת על תתרנות:
תתרנות (אנוסמיה) היא אובדן של חוש הריח, בצורה מלאה או חלקית, קבועה או זמנית.
תתרנות יכולה להתאפיין בחוסר יכולת לחוש ריחות מסוימים (תתרנות ספציפית), או אובדן מוחלט של חוש הריח (תתרנות מלאה).
איבחון תתרנות מבוצע על ידי סדרת ריחות שמטרתה לבדוק את חוש הריח של הנבדק, בעזרת הרחת ריחות נפוצים כגון קפה, לימון, קינמון וכדומה.
איבוד זמני של חוש הריח יכול להיגרם על ידי מגוון גורמים, כגון אף סתום או זיהום.
לעומת זאת, איבוד קבוע של חוש הריח הוא נדיר יחסית, והוא יכול להיגרם על ידי מות קולטני הריח באף, או על ידי נזק מוחי באזורים המעבדים את חוש הריח.
תתרנות יכולה להיות מולדת בגלל גורמים גנטיים או נרכשת מאוחר יותר במהלך החיים, ונחשבת, באדם, כלקות או מגבלה.
התתרנות נתפסת לרוב כבעיה שולית בעולם הרפואי, אם כי למצב זה יש מספר השפעות שליליות.
למשל, הסובלים מתתרנות עלולים למצוא את מזונם כפחות מעורר תיאבון, בגלל שחוש הריח – הפועל אצל אדם בריא בבדיקת טיבו של המזון – נפגע.
איבוד חוש הריח עלול גם להיות מסוכן מכיוון שאדם תתרן יתקשה בגילוי מוקדם של דליפות גז, שריפות (ריח של עשן) ומזון מקולקל.
לסובלים מתתרנות יש לעתים גם מגבלות בתחושת טעמים מסוימים כמו טעם הסלק, חומץ ובמיוחד רטבים, לדוגמה קטשופ אשר תתרנים אינם מרגישים את טעמו.