רמז – עזרה ופתרונות

و

כל מה שרצית לדעת על و:
האות וַאו (בערבית: واو) היא האות העשרים ושבע באלפבית הערבי.
לפניה באה האות הא ואחריה האות יא.
לוואו שני שימושים: כאם קריאה בהופעתה אחרי עיצור המנוקד בדמה, היא מאריכה את התנועה.
וכעיצור עצמאי היא מייצגת עיצור וילוני-שפתי, מקורב (/w/ ‏:IPA – כמו W האנגלית, או כמו האות וי"ו בהגייתה המקורית).
לעיתים, כדי לרמוז על ואו המופיעה בתורת עיצור, מנקדים אותה.
למעשה, ללא הוספת חַרַכַּאת (ניקוד), אין דרך להבדיל בין השימושים.
ואו יכולה לשמש גם כ"כיסא" להמזה, ؤ, ואז היא נהגית כעיצור סדקי סותם אטום (/ʔ/ ‏:IPA – כמו אל"ף).
בחלק מהניבים ואו סוּכּוּנִית (ללא תנועה) המופיעה אחרי עיצור המנוקד בפתחה, גורמת לתנועת /o/ ארוכה, ולא לדיפתונג /au/ כבערבית סטנדרטית.
ואו מנוקדת בפתחה משמשת כתחילית בשתי דרכים.
הראשונה, והנפוצה יותר היא במשמעות של ו' החיבור.
השימוש השני בוואו-פתחה הוא לציון שבועה וניתן לתרגמה במקרים אלה כ-"ב.
.
.
", כך والله (וַאללה) תרגומו "(אני נשבע) באלוהים".
מקור האות ואו הוא ב"וואו" הפניקית, ויש לה מקבילות ברוב האלפביתים.
אם כי באלפביתים שהתפתחו מהאלפבית היווני ישנן לרוב כמה מקבילות, זאת עקב יצירה של שתי אותיות יווניות מוואו הפיניקית: אחת בתורת אות ניקוד, ואחת בתורת עיצור.
אלפבית עברי – ואלפבית יווני – , Υ,υאלפבית לטיני – F,f ו-V,v ממנה התפתחה U,u ומאוחר יותר גם W,w ו-Y,yאלפבית סורי – ܘ
נלקח מויקיפדיה

הגדרות נוספות הקשורות לو:
אלפבית ערבי

Exit mobile version