אווליה צ'לבי


כל מה שרצית לדעת על אווליה צ'לבי:
אווליה צ'לבי (טורקית עות'מאנית – اوليا چلبي, טורקית מודרנית – Evliya Çelebi)‏ (25 במרץ 1611 – 1682), הידוע גם בשם דרויש מהמד זילי הוא הנוסע העות'מאני המפורסם ביותר.
סייר ברחבי האימפריה העות'מאנית והמדינות השכנות לאורך תקופה של 40 שנה.
צ'לבי נולד בשנת 1611 באסטנבול כבנו של עבד אבחזי, אשר היה צורף בחצר הסולטאן.
קיבל בילדותו חינוך מעולה ויש המשערים כי השתייך לטריקה הצופית גולשני (Gülşenî), זאת בהתבסס על הידע המעמיק אותו הפגין בהכרת משכנם בקהיר וכתובת אשר ייחס לעצמו ובה נכתב "אווליה הגולשני" (Evliya-yı Gülşenî).
בשנת 1640, לאחר שסייר באסטנבול וכתב את רשמיו על בנייניה, שווקיה, מנהגיה ואורחות חייה, החל צ'לבי במסעו הראשון מחוץ לעיר.
אוסף הרשומות אשר כתב במסעיו, מקובץ לכדי 10 כרכים ונקרא "סיאחת נאמה" (Seyâhatnâme, سياحت نامه, ספר המסעות).
על אף שתאורי צ'לבי הינם מוגזמים בדרך כלל, מהווה הספר מקור בעל ערך רב להכרת אורחות החיים והתרבות של האימפריה במאה ה-17.
הכרך הראשון עוסק אך ורק באסטנבול והאחרון בקהיר.
עבודתו בעלת ערך בל יתואר בכל הקשור לתרבות הטורקית והארצות בהן הוא סייר.
אולם, יש להתייחס בספקנות לתאוריו.
כפי שניתן להיווכח, מגזים צ'לבי לפעמים בתאוריו ורושם עובדות אשר אין להן בסיס.
לדוגמה, בסיוריו בצפת, מעיד צ'לבי כי גרים בה בין 70,000 ל-80,000 יהודים, זאת בתקופה שבכל ארץ ישראל גרו פחות מ-10,000 יהודים.
חלק מהחוקרים מיחסים את הגזמותיו לחוש ההומור שלו.
צ'לבי ידוע גם כמי שאסף דוגמאות לשוניות מכל אזור שסייר בו.
בספרו מקובצים כ-30 ניבים טורקיים וכ-30 שפות אחרות.
צ'לבי עמד על הקשר שבין מספר מילים בגרמנית ופרסית, אולם הוא לא ייחס זאת לשייכותם למשפחת הלשונות ההודו-אירופיות.
רשימותיו על השפה הכורדית בצפון אנטוליה זוכות להערכה רבה בקרב בלשנים.
ספרו כולל גם תעתיקים ראשוניים של שפות קווקזיות וטסקוניות רבות כמו גם השריד היחיד בכתב של שפת האוביך מחוץ לספרות הבלשנית.
זמן מה לאחר שנת 1682 מת צ'לבי.
לא ידוע האם היה זה באיסטנבול או בקהיר.

נלקח מויקיפדיה

הגדרות נוספות הקשורות לאווליה צ'לבי:
מגלי ארצות טורקים
אבחזים
ארץ ישראל: נוסעים