כל מה שרצית לדעת על ועידת טרנטו:
ועידת טרנטו (בלטינית: Concilium Tridentinum) היא ועידה אקומנית שכונסה בשנת 1545, בעיר טרנטו (חלק מהמפגשים נערכו גם בבולוניה) בידי האפיפיור פאולוס השלישי כדי לדון בבעיית הנצרות הפרוטסטנטית שהתפשטה ברחבי אירופה והממסד הקתולי חשש כי היא עלולה להגיע אף אל צרפת.
כינוסי הוועידה נפרשו על פני 18 שנים (1563-1545).
הכינוס כלל אנשי דרג דתיים (קרדינלים, אבות מנזרים, בישופים ואנשי כנסייה) ופרופסורים לתאולוגיה.
הוועידה דנה בכל עיקרי האמונה הקתולית כדי לגבש ולאשר את עקרונות הדת הנוצרית גם על נושאים מנהליים של הכנסייה המערבית.
לחלק מהדיונים הגיעו גם תאולוגים פרוטסטנטים כדי להסביר את עמדותיהם.
במשך תקופה ארוכה דנה הכנסייה בנושא, ובתום הדיונים אישררה את רוב עקרונותיה והדגישה את החשיבות של אותם גופים נגדם יצאו הרפורמציות (מעמד הכמורה, מעמד האפיפיור, חשיבות שטרות מחילה ועוד).
היא יצאה כנגד אמרת מרטין לותר שאמר Sola Scriptura (כתבי הקודש) ובמקום אמרה "Traditio et Scripure", כלומר כתבי הקודש כפי שהובנו בידי המסורת הדתית.
באופן מובלע הכנסייה הקתולית הסכימה כי יש צורך לטפל בשחיתות ובסדר הארגוני שלה.
היא התחייבה להקפיד על השכלה של כמרים, הפניית הנדבות לפעילויות צדקה בעיר המחוז ממנה נתרם הכסף וכי בישופים ואנשי דת יחיו במחוזות בהם הם שירתו.
הכנסייה הפכה לגוף ביורוקרטי, היררכי ומאורגן, היעיל ביותר במאה ה-17.
אחת החשובות בהחלטות הוועידה הייתה החלטה על פיאור של כנסיות חדשות במטרה ליצור יראת כבוד וחרדת קודש בקרב המאמינים.