כל מה שרצית לדעת על ספר חנוך ב':
ספר חנוך ב' הנקרא גם רזי חנוך או חנוך הסלאבי, הוא אחד מן הספרים החיצוניים לתנ"ך, אשר מצוי בשלמותו רק בסלאבית כנסייתית עתיקה ונמצא ב-1886 על ידי חוקר המקרא סוקולוב בספריה הציבורית של בלגרד.
הספר הוא פסידו-אפיגרפי, כלומר, לא ברור אם המחבר שנטען בטקסט כי חיבר אותו, אכן עשה זאת.
בנוסף לספר זה, קיימים שני ספרים אחרים המכונים "ספר חנוך" ועוסקים בעלילות המיוחסות לאותה דמות – ספר חנוך א' (חיבור אשר נמצא במלואו רק בגרסה בשפת הגעז); וספר חנוך ג' (אשר עותק שלם שלו נמצא בעברית ומיוחס לימי הביניים המוקדמים).
הספרים לא מהווים "המשך" האחד של השני, אין קשר בינם, וכינויים בסדר הא'ב' נועד לצורכי הבהרת נשוא המחקר בלבד.
מחברו של הספר ותאריך הכתיבה אינם ידועים ושנויים במחלוקת בקהילה המחקרית.
הספר נמצא אמנם בסלאבית כנסייתית עתיקה, אך נראה כי מקור זה היה תרגום של טקסט ביוונית, והסברה הרווחת היא כי טקסט יווני זה הינו תרגום מטקסט מקורי שנכתב בארמית ובעברית.
טקסט מקורי זה, על כל פנים, לא השתמר.
החיבור מתוארך בין המאה ה-1 לפנה"ס לבין המאה ה-1, אך מרבית החוקרים סבורים כי חובר במאה הראשונה לספירה (על פי אברהם כהנא, הספר נכתב במקור בעברית, בירושלים, וכאשר בית המקדש היה קיים).
קיימות גרסאות שונות גם בסלאבית כנסייתית עתיקה: ארוכה וקצרה (ויש חוקרים הסבורים כי ניתן למיין את הגרסאות לשלוש או ארבע).
פרק מעניין במיוחד הוא פרק ג' אשר בו מתוארות התחבטויותיו המוסריות של חנוך בעת מפגשו עם הנשר – להלן סיפור "אליהו והנשר".
בפרק מובעים רעיונות מוסריים הנוגעים לדיני אישות תוך שימוש בדמותו האלגורית של אליהו הנביא.
כמו כן בספר נעשה השימוש הראשון בביטוי "מקצץ בנטיעות" אשר נודע בפרשת "הפרדס".
החיבור נושא נופך אפוקליפטי ואסכטולוגי.
עלילת הספר עוסקת בחנוך, ומתארת בגוף ראשון (כביכול מפי חנוך עצמו) את מסעו בשבעת הרקיעים ופגישתו עם אלהים.
חנוך דן בבריאת העולם עם אלהים ולאחר מכן, מצווה עליו אלהים לשוב לכדור הארץ ולהעביר את הידע שצבר לבני האנוש.
חנוך מלמד במשך 30 ימים, שלאחריהם הוא נלקח השמיימה והופך למלאך מטטרון.
בשלב זה עובר הספר לתיאור בגוף שלישי של חייהם של מתושלח, מלכי-צדק וניר, אחיו של נח.
תרגום לעברית פורסם עם פרשנותו של אליה שמואל הרטום ככרך ז' של פרשנות הספרים החיצוניים שפרסם.