כל מה שרצית לדעת על באביזם:
באביזם (פרסית: بابی ها, תעתיק מדויק: באבי הא) הוא שמה של כת מוסלמית שפרשה מהאסלאם השיעי ושגשגה בפרס בין 1844 ל-1852.
היא נוסדה ב-1844 על ידי עלי מוחמד, שכינה את עצמו "באב" (שער בערבית ובפרסית), מושג בתאולוגיה השיעית.
מקור הכת הוא בפרס והיא התפשטה ברחבי האימפריה העות'מאנית ובעיקר לקפריסין.
המשמעות של הכינוי "באב" הייתה שהגילוי האלוהי יכול לעבור דרך עלי מוחמד.
עמדה זו עוררה מחלוקת חריפה, חסידי הכת נחשבו על ידי השלטונות המוסלמים לכופרים, מנהיגם הוצא להורג והם נרדפו קשות, וב-1866 חל פיצול בקרב מאמיניו על הירושה.
מפלג אחד של הכת צמחה האמונה הבהאית, ואלו שלא קיבלו אותה מכנים עצמם אזאלי.
שורשי הכת באמונה בזרם המרכזי של האסלאם השיעי כי האימאם השנים עשר הוא האימאם האחרון, והוא כרגע "נסתר", אך יתחיל לתקשר עם חסידיו שוב.
זאת משמעות ה"שער" שמספק ה"באב" (ולא "שער האל"/"האמונה").
בשנות ה-30 של המאה ה-19 קם בראשת שבאיראן סיד קאט'ם, שהנהיג כת משיחית בשם השיח'ים.
השיח'ים האמינו בבואו הקרוב של המהדי.
קאט'ם מת ב-1843 ומאמיניו עזבו את ביתם על מנת לתור אחר האל, אשר הופעתו תביא את הישועה הסופית.
אחד מהם, מולה חסין מבושרויה בח'ראסאן, הגיע לשיראז ומצא אישה.
הפגישה שלה עמו התאימה לסימנים שנקבעו על ידי השיח'ים כאות להיותו "באב" (פרשנות שהביא הלה על סורת יוסף שבקוראן): סיד עלי מחמד.
חסין ושבעה עשר אחרים, שהפכו לחסידיו הראשונים של ה"באב", נקראו "אותיות החיים", והופקדו על הפצת הבשורה.