כל מה שרצית לדעת על ים ירחי:
ים ירחי או ימה ירחית (בלטינית: Mare, "מַארֶה"; וברבים: Maria, "מַארִיָה") הוא כינוי למישור בזלת גדול וכהה על ירח כדור הארץ, שנוצר בהתפרצות געשית עתיקת יומין.
אסטרונומים מוקדמים חשבו בטעות שמישורי הבזלת הם ימים, ומכאן מקור הכינוי מַארֶה, שפירושו בלטינית 'ים'.
בשל הרכבם הכימי העשיר בתרכובות ברזל, מישורי הבזלת מחזירים את אור השמש פחות טוב מ-'רמות' הירח, ולכן נראים כהים יותר לעין הבלתי-מזוינת.
המאריה מכסים כ-30% משטחו של הצד הקרוב והנראה של הירח, ו-2% מצידו הרחוק.
המאריה בצד הרחוק של הירח קטנים יותר, ורובם נמצאים במכתשים גדולים שבהם הייתה זרימה געשית מועטה.
במפת הירח מצוינים 22 מאריה, שהקטן ביותר קוטרו כ-150 ק"מ (ים הנחש), והגדול ביותר קוטרו כ-1,596 ק"מ (ים הקור).
הקוטר הממוצע הוא כ-515 ק"מ.
לשם השוואה, קוטרו של אוקיינוס הסערות, תוואי גיאולוגי משמעותי שיש המחשיבים אותו כמארה גם כן, הוא כ-2,568 ק"מ.
מערכת המונחים המסורתית לירח כוללת גם אוקיינוס אחד, ותוואים בעלי מאפיינים דומים למארה, אך קטנים יותר, המכונים לַאקוֹס (אגם), פַּאלוֹס (ביצה) וסִינוּס (מפרץ).