כל מה שרצית לדעת על ליקטור:
ליקטור (לטינית: Lictor) היה חבר במעמד מיוחד של משרתי ציבור בתקופת המלוכה והרפובליקה הרומית, שמשימתו הייתה טיפול במגיסטראטים בעלי "אימפריום".
בין השאר נתנו הליקטורים שירותי ליווי, ייצוג, והגנה למגיסטארטים ושימשו כמשרתיהם האישים ושומרי ראשם.
מקור מורשת הליקטורים בהיסטוריה הרומית עתיק מאוד.
לפי טיטוס ליוויוס, רומלוס שהיה מלך רומא הראשון יצר את המשרה וקבע שהמלך יהיה מלווה ב-12 ליקטורים לזכר 12 הציפורים שהיו האות לכך שהוא יעלה למלוכה או לפי דעה אחרת ייתכן והמנהג שאול מן האטרוסקים שישבו באטרוריה, שלאחר ששנים עשר שבטיהם נהגו לבחור את מלכם (rege) הם נהגו לשלוח ליקטור אחד מכל שבט לשרות המלך, המסורת האחרונה נתמכת על ידי הממצא הארכאולוגי.
רמז לתפקיד המקורי שלהם עשוי להמצא בשמם, אך גם כאן אין ידיעה ברורה.
לפי אולוס גליוס מקור השם במילה ligando, קשירה, בגלל שהליקטורים נהגו לקשור את ידיהם ורגליהם של פושעים לפני הענשתם.
הליקטורים נבחרו מבין הפלבאים והיו אנשים חופשיים ואזרחי רומא, דבר שניתן להקיש מהעובדה שלבשו טוגה בתוך רומא.
הליקטור היה צריך להיות אדם חסון המסוגל לעבודה גופנית.
הליקטורים היו פטורים משירות צבאי וקיבלו שכר קבוע של 600 ססטרצים (נכון לראשית תקופת האימפריה) ואורגנו באגודה.
לרוב, נבחרו הליקטורים על–ידי המגיסטרט אותו היו אמורים לשרת, אך ייתכן שנבחרו בהגרלה.