כל מה שרצית לדעת על הנדסאי:
הנדסאי הוא איש מקצוע בעל אוריינטציה טכנולוגית יישומית.
הנדסאים משתלבים בכל תחומי התעשייה ומחזיקים בתפקידים מגוונים בהתאם להכשרתם, השכלתם וכישוריהם.
הכשרת ההנדסאים מתבצעת במשך כשנתיים (ההכשרה במקצועות הבנייה – שנתיים עד שלוש).
מקצוע ההנדסאי במתכונתו המקצועית קיים בעוד ארצות, אך נוצרו בישראל מספר וריאציות ייחודיות.
הבולטים ביותר הם הנדסאים בתחום הבניה: הנדסאי בניין והנדסאי אדריכלות, כאשר הנדסאי האדריכלות הוא הייחודי מכולם.
הייחוד שנוצר הוא בחוסר הבהירות הנוגע לסמכויותיו מצד אחד, ולעובדה שלא קיים למעשה מקצוע מקביל להנדסאי אדריכלות, באף מדינה אחרת מלבד בישראל.
הסיבה לכך היא היסטורית, וקשורה לצמיחה המהירה שהייתה בישראל בראשית שנות ה-60 של המאה שעברה.
הטכניון, אשר היה מופקד על הכשרת מהנדסי מכונות, בניין וארכיטקטים לא יכול היה לעמוד בהיקפי הביקוש הגבוהים של המשק למהנדסים.
אך מנגד, לא נוצר ביקוש של צעירים ללימודי הנדסה, למרות הביקוש בשוק העבודה.
הסיבה נבעה גם מחוסר של מועמדים בעלי נתוני קבלה גבוהים, וגם מתוך רוח הזמן, של אותה התקופה אשר לא עודדה או תמרצה צעירים להתקדם לכיוונים אלו.
הלחץ והחוסר שנוצר במהנדסים ואדריכלים הגיע אף לידי כך שלא ניתן היה למנות מהנדסי ערים לכל הרשויות, ולמינויים של בעלי תפקידים רגישים ללא הכשרה או כישורים אלמנטארים למלא את התפקיד.
או אז הוחלט, ליצור מסלול לימודים קצר ופשוט, שיאפשר לכל המעוניין לעסוק בצד הטכני של המקצוע בצורתו הבסיסית ולתרום בכך לבניינה ופיתוחה של הארץ.
במספר מגמות, כמו חשמל או מכונות, נלקח מסלול לימודים מוכן בן שנתיים של מסלול טכנאי עם פרויקט גמר אשר עם הגשתו הוענקה תעודת הנדסאי.
בענף הבניין הוגדר כי ההנדסאי יוסמך לתכנן מבנה פשוט.
המבנה הפשוט, הוגדר עוד בחוק המנדטורי כמבנה משאבה בן קומה אחת, או גשר.
מבנים אלו הוגדרו בחוק המנדטורי כמבנים אשר אותם רשאי לתכנן אינג'ינר ללא עזרת ארכיטקט.
בשנות השישים נקבע כי המבנה הפשוט גם לא יעלה על 4 קומות ולא ייבנה ממפתחים גדולים.
כמו כן נקבע כי הנדסאי הבניין והנדסאי האדריכלות יוסמכו לתכנן מבנה פשוט.
מסלולי הכשרת ההנדסאים הופקדו בידיהם של בתי ספר מקצועיים כגון: אורט, עמל ונמשכים לשנת י"ג שבאה אחרי י"ב .
מסלולי ההנדסאים זכו לפריחה ודחיפה חזקה בראשית שנות ה 90 עת הוקמו עשרות מכללות להכשרת מבוגרים במסלולי ערב ובוקר, הביקוש למקצוע עלה הן בשוק העבודה והן בקרב הסטודנטים.
להנדסאים אפשרות להמשיך לתואר ראשון, כשהם פטורים מקורסים אחדים, בתחומים רבים, בעיקר בתחומי ההנדסה.
הגוף המפקח על הכשרת והסמכת הנדסאים בישראל הוא המכון הממשלתי להכשרה בטכנולוגיה ובמדע (מה"ט) אשר כפוף למשרד התמ"ת.
מסלול ההכשרה של ההנדסאי מתרכז בצד הטכני של המקצוע ופחות בצד התאורטי אקדמי.
במסלולי האלקטרוניקה והחשמל, יכול הנדסאי לשדרג את עצמו לתואר מהנדס במספר מוסדות לימוד מוכרים כשהוא פטור מקורסים אחדים.
בארכיטקטורה הפער הוא הגדול ביותר, וזאת למרות העובדה כי החוק מעניק להנדסאי אדריכלות סמכויות תכנון ממשיות.
הנדסאי אדריכלות אינו יכול לשדרג עצמו לתואר אדריכל באף מוסד לימודים המוכר לתואר.
הפער באורך מסלול ההכשרה בתחום זה הוא גם המשמעותי ביותר.
הכשרת הנדסאי מוסמך אורכת כשלוש שנים.
בעוד מסלול האדריכל (ארכיטקט) נמשך כיום שמונה שנים אשר בסיומן עליו לעבור בחינה ממשלתית לצורך קבלת הרישיון.