כל מה שרצית לדעת על קווה-וואר:
קווה-וואר (שם מלא: 50000 קווה-וואר; באנגלית: 50000 Quaoar, הגייה: kwa-whar) הוא גוף טרנס-נפטוני בחגורת קויפר שהתגלה ב-5 ביוני 2002.
הגוף נקרא "קווה-וואר" על שמו של אל הבריאה במיתולוגיה של הטונגווה, שבט אינדיאני מאזור לוס אנג'לס של ימינו.
מסלולו של קווה-וואר מרוחק כמיליארד קילומטרים מאחורי פלוטו ומקיף את השמש אחת ל־286 שנים במעגל כמעט מושלם.
קווה-וואר מועמד להיות כוכב לכת ננסי.
לקווה-וואר ירח אחד בשם Weywot.
קווה-וואר נמדד באמצעות טלסקופ החלל האבל ונמצא כי קוטרו 1,170 קילומטרים – כ־200 קילומטרים יותר מקרס, האסטרואיד הגדול ביותר בחגורת האסטרואידים העיקרית, ויותר ממחצית קוטרו של פלוטו.
זה היה העצם הגדול ביותר שהתגלה במערכת השמש מאז גילויו של פלוטו ב-1930.
מאז התגלו עוד כמה גופים הגדולים ממנו, כגון מאקה-מאקה.
מערכת השמש
(לא בקנה מידה; מיקום הסמן על גוף יציג את שמו)
השמש – כוכב חמה – נוגה – כדור הארץ – מאדים – קרס – צדק – שבתאי – אורנוס – נפטון – פלוטו – האומיה – מאקה-מאקה – אריס
ירחים (הירח, ירחי מאדים, ירחי צדק, ירחי שבתאי, ירחי אורנוס, ירחי נפטון, ירחי פלוטו, ירחי האומיה, דיסנומיה)
טבעות פלנטריות (טבעות צדק, טבעות שבתאי, טבעות אורנוס, טבעות נפטון, טבעות ריאה)
כוכב לכת – כוכב לכת ננסי – גופים קטנים במערכת השמש: מטאורואיד • כוכבי לכת מינוריים (אסטרואיד • קנטאור • גופים טרנס-נפטוניים: חגורת קויפר, הדיסק המפוזר) • שביט (עננת אורט)
כוכבי לכת ארציים – ענקי הגזים (ענקי הקרח) – גופים טרנס-נפטוניים (פלוטינו, פלוטואיד, גופים בחגורת קויפר, גופים בדיסק המפוזר, גופים בעננת אורט)
מערכת השמש הפנימית (כוכבי הלכת הארציים, חגורת האסטרואידים) – מערכת השמש התיכונה (ענקי הגזים) – מערכת השמש החיצונית (חגורת קויפר, הדיסק המפוזר, עננת אורט)
ראו גם: פורטל מדעי החלל
ערך זה הוא קצרמר בנושא מדעי החלל.
אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.