כל מה שרצית לדעת על אג'תהאד:
אג'תהאד (בערבית: اجتهاد, נהגה: אִגְ'תִהָאד, מילולית: חריצות), מונח אסלאמי המתייחס לגזירת הלכות חדשות בידי חכמי הלכה בסוגיות שלגביהן לא קיימת הכרעה ברורה בספרות ההלכתית הקיימת.
האג'תהאד עושה שימוש ב"אֻצוּל אל-פִקְה", מקורות חוק שמשמשים מקור לגזירת הלכה: הקוראן, הסונה, אג'מאע (קונצנזוס) וקיאס (אנלוגיה).
במאות הראשונות לאסלאם התנהל מאבק בין גורמים שתמכו בהכללת הדעה האישית (רַאְי) כמקור הלכתי לגיטימי (על ידי עקל – שכל) לבין גורמים שגרסו כי רק הידע המועבר מפי הנביא וחבריו, ודברי האל החיים שבקוראן, ראויים לשמש כמקור לגזירת הלכות (כנקל – ידע מועבר).
במחנה הראשון נמנו בעיקר בני האסכולה המועתזלית ומנגד התייצבו בני האסכולה הט'אהרית והחנבלית.
המאבק בין הגישות הגיע לשיאו בזמן האינקוויזיציה של הח'ליף העבאסי אל-מאמון (בין 814-833) בשאלת נבראותו של הקוראן, והוכרע לבסוף לזכותם של המצדדים בידע המועבר.
המונח "אג'תהאד" משמש גם לציון פסיקה הלכתית חדשה בסוגיה קיימת בשל כורח המתעורר משינויים במצב החברתי, תרבותי, פוליטי וכלכלי.
דוגמאות בולטות: השימוש בכלי תחבורה ואמצעי תקשורת מודרניים שלא היו קיימים בימי הנביא, היחס לשתיית קפה ועישון, ותכנון משפחה בשל הגידול הדמוגרפי שאינו בר-קיימא בעולם האסלאמי בעשורים האחרונים.