כל מה שרצית לדעת על אפליה מינית:
אפליה מינית או אפליה מגדרית היא אפליה על-בסיס מגדר.
הצורה המוכרת והמדוברת ביותר של אפליה מינית היא הפליית נשים אולם קימת במקביל גם הפליית גברים.
כמו כן קימת גם אפליה של קבוצות מגדריות שאינן מקובלות על התפיסה ההטרונורמטיבית כמו טרנסג'נדרים וג'נדרקווירים.
ככל סוגי האפליה, אפליה מינית עשויה להתבטא במנהגים ואף בחוקים של מדינות שונות.
יש הרואים אפליה מינית בכל חוק המבדיל בין אזרחים שונים על-פי מינם, שלא לצורך ביולוגי מובהק.
כך למשל החוקים בישראל המבדילים בין גברים לנשים בהקשר של משך השירות הצבאי, זמינות לתפקידים שונים בשירות הצבאי, גיל פרישה, תשלום דמי מזונות, ועוד.
מוצגים לעתים כחוקים הלוקים באפליה מינית, חלקם נגד נשים וחלקם נגד גברים.
עם זאת, רבים מחוקי מדינת ישראל אוסרים אפליה מסוגים שונים, ובכלל זה אפליה מטעמי מין.
בדומה לסוגי אפליה רבים אחרים, אפליה מינית נובעת לעתים קרובות מדעות קדומות או מסורות, כגון ראיית הנשים כ"מין החלש" או האמונה כי הגבר הוא האחראי היחיד לפרנסת המשפחה.
בניגוד לאפליה גזעית, אפליה מינית אינה נובעת משנאת האחר אלא מתפישתו כשונה.
מינניות, מונח המשויך לאפליה מינית ולהטרדה מינית, היא התייחסות אל מינו של האדם כהגדרת מהותו, התנהגותו והלכותיו, תפקודו בחברה ועיסוקו המקצועי.
כאשר הציפייה של אדם אחד מאחר להתנהגות מסוימת ולחלופין אי התנהגות אחרת אשר במרכזם שיוך מיני לגברי/נשי, הופכת לתביעה (להתנהגות זו) או כאשר אדם פוגע בכבודו של אחר בשל התנהגות המנוגדת לצפייה בהתאם לשיוך מיני מכונה התופעה מינניות.
בחוקי מדינת ישראל האוסרים הפליה בהקשרים שונים, נאסרת גם אפליה מינית.
עם חוקים אלה נמנים חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים, חוק זכויות החולה ועוד.
חוק שיווי זכויות האישה (בפרט סעיף 1א) המתייחס לאפלייה מינית בחוק עצמו, אוסר אפליית נשים בלבד.