כל מה שרצית לדעת על אבוקדו:
אבוֹקדוֹ (שמו הבוטני: Persea americana) הוא עץ פרי סובטרופי ירוק-עד ממשפחת העריים ולו כ-15 זנים.
שמו של האבוקדו בא מהשפה האצטקית, שבה קוראים לו "ahuacatl" משמעות המילה היא אשכים, כנראה בגלל הדמיון בצורה והאמונה שהפרי נותן סגולות מיניות.
בספרדית לפרי קוראים, aguacate, אך ברוב השפות לפרי קוראים אבוקדו.
מוצאו של האבוקדו במקסיקו ומרכז אמריקה, ומשם הפיצו אותו הספרדים, בהתחלה לדרום אמריקה, ומשם, בהמשך לאפריקה וחלקים מאסיה.
לארצות הברית הגיע האבוקדו רק בתחילת המאה ה-20.
גובהו של עץ אבוקדו בר יכול להגיע ל-15 מטר.
הזן המתורבת קטן ממנו, ירוק-עד, ובעל תפרחת לבנה.
קטיף האבוקדו נעשה ידנית או או כקטיף ממוכן באמצעות אפרון אשר בעזרתו ניתן להגיע אל הפירות הצומחים בגבהים.
צורתו של הפרי כצורת אגס והוא פרי סובטרופי.
מטעי אבוקדו נפוצים כיום במרכז אמריקה, דרום אמריקה: (מקסיקו, פרו, צ'ילה, ארגנטינה, ברזיל); ארצות הברית: (פלורידה, קליפורניה); אפריקה: (קניה, דרום אפריקה; אסיה:(אוסטרליה, ניו זילנד); אגן הים התיכון: (ספרד וישראל).
בתחילת שנות המאה ה-20 ניסתה חברת פיק"א לאקלם את האבוקדו בארץ, אך גידולו כגידול מסחרי החל רק בתחילת שנות ה-60 של המאה ה-20.
נהוג לאכול את האבוקדו חי כשהוא רך.
המאכל המקסיקני גווקמולי, שמקורו אינדיאני, עשוי מפרי האבוקדו.
יש אנשים שרגישים לאכילת הפרי.
האבוקדו הפתוח אינו נשמר, גם במקרר, ומקבל צבע שחור.
בארץ, נמכרים ממרחי אבוקדו עם חומר משמר.
מכיוון שהאבוקדו הרך נימוח וצורתו מתקלקלת כמו גם קליפתו הניקבת בקלות, לרוב מוכרים את הפרי כשהוא קשה, והוא מתרכך תוך ימים אחדים בבתי הלקוחות.
לשם הבחלתו, מומלץ לשמור את האבוקדו עטוף בנייר או קרטון, ביחד עם בננות או תפוחים.
אלו מפרישים חומר המאיץ את תהליך ההבשלה של הפרי.
ככלל, פרי האבוקדו אינו מבשיל על העץ אלא רק אחרי קטיפתו.
האבוקדו משמש גם בתעשיית הקוסמטיקה, לייצור תכשירי שיער (שמפו) וקרמים טבעיים לעור, וזאת משום אחוז השומן הגבוה בפרי.