כל מה שרצית לדעת על אמבידקסטריות:
אמבידקסטרי (דו-ידי או שווה ידיים) הוא אדם השולט בשתי ידיו במידה שווה, בלי צד דומיננטי.
שימוש בשתי הידיים בו זמנית באופן שווה
במצב זה לאדם אין העדפת צד, כלומר אינו "ימני" או "שמאלי" ומסוגל לבצע את אותן הפעולות באיכות זהה ביד ימין ושמאל.
למעשה אין מדובר רק ביכולת זהה של שתי הידיים אלא גם של הרגלים.
מקור המילה בשפה הלטינית כאשר "אמבי" פירושה "שניהם" ו"דקסטר" פירושה "ימני" (בניגוד לשמאלי) או מועדף.
הפירוש המילולי הוא ימני בשני הצדדים.
בצד המועדף (הדומיננטי), יבצע הילד כמו המבוגר את מרבית הפעולות הדורשות דיוק ותיאום עין-יד כגון כתיבה, גזירה במספריים וחיתוך.
במקביל יעדיף לעמוד על הרגל השנייה ולבעוט בכדור ברגל הדומיננטית (ימני יעמוד על רגל שמאל ושמאלי על רגלו הימנית).
רווחת אמונה שעקב השימוש בשני צידי המוח בו זמנית אמבידקסטרים הם אנשים חכמים ומוכשרים יותר (מנצלים יותר טוב את המוח) וכן יש להם בעיות בחשיבה לוגית ומתמטית עקב שימוש בשני מרכזי חשיבה בו זמנית.
אמונות אלו לא הוכחו ומחקרים לא מצאו ביסוס מדעי להנחות אלו.
בכל מקרה שילד מעל גיל 5 עדיין לא פיתח העדפת צד, יש לברר בירור נוירולוגי אם חוסר ההעדפה אינו נובע מחולשה של הצד הדומיננטי או מפגם נוירולוגי שגורם לילד להתעלמות מצד או קו אמצע חזק מידי.
אם הוכח בוודאות שהילד אכן אמבידקסטרי יש לעודדו לבחור יד בה יבצע את הפעולות העיקריות כגון כתיבה, גזירה וחיתוך בסכין, כדי שישכלל את המיומנויות האלה ולא יתבלבל בעת ביצוען.
רבים טועים בין אמבידקסטריה ל"דומיננטיות מעורבת" (זה מצב שבו אדם מבצע פעולות מסוימות ביד ימין ואחרות ביד שמאל – קיים הרבה ב"שמאליים" שהוכרחו בילדותם להיות "ימניים").
בהלכה היהודית מתעוררות שאלות רבות בנוגע לאנשים דו-ידיים, משום שפעולות רבות צריכות להיעשות דווקא ביד החזקה או החלשה של האדם.
הדוגמה העיקרית לכך היא כתיבת סת"ם שחייבת להיות ביד ימין או שמאלית לאיטר כמו כן הנחת תפילין, אותם יש להניח על היד החלשה.
לפי המחמירים עליו להניח תפילין אחת על שתי הידיים מספק (לא במקביל); ואילו לפי המקלים עליו להניח תפילין על היד בה אינו כותב.
האמנים והממציאים האיטלקים לאונרדו דה וינצ'י ומיכלאנג'לו ידועים בכך שהיו דו-ידיים.