כל מה שרצית לדעת על חלוקת צ'כוסלובקיה ערב מלחמת העולם השנייה:
חלוקת צ'כוסלובקיה ערב מלחמת העולם השנייה הייתה תוצאה של הסכם מינכן, שנחתם בספטמבר 1938.
ההנהגות הפוליטיות של בריטניה וצרפת פעלו מתוך מדיניות של פיוס במטרה למנוע מלחמה עם גרמניה הנאצית.
במסגרת מדיניות זו, שאותה הוביל ראש ממשלת בריטניה, נוויל צ'מברליין, נענו מעצמות המערב לדרישתה של גרמניה לקבל את חבל הסודטים מצ'כוסלובקיה באמתלה שבחבל זה יש רוב של גרמנים אתנים.
דרישה זו הייתה המשך למדיניות התפשטות טריטוריאלית גרמנית, שעוד קודם לכן באה לביטוי בסיפוח (אנשלוס) של אוסטריה.
בעת ההיא הייתה צ'כוסלובקיה מדינה צעירה, עצמאית ודמוקרטית, בעלת כוח צבאי ומפעלי נשק, שהייתה יכולה לנסות ולהתמודד ולהגן על עצמה אל מול הוורמאכט שבשלב זה ספק אם היה מוכן למלחמה.
אבדן חבל הסודטים הפר את שלמותה הפנימית ואת יכולתה להגן על עצמה.
במקביל, כבשה הונגריה חלקים מסלובקיה, ואילו פולין כבשה את אזור טשין.
למרות ההסכם, בחודש מרץ 1939 פלשו צבאות גרמניה אל צ'כיה, וכבשו את שארית המדינה, תוך שהם מכנים את אזור הכיבוש הפרוטקטורט של בוהמיה ומורביה, פרוטקטורט כפוי, שהיה למעשה שם קוד לכיבוש גרמני אכזרי, שכלל משלוחם של מתנגדים למחנות ריכוז, רצח המוני, עבודות כפייה והשמדת היהודים.
משטר אימים זה נמשך עד כניסת הצבא האדום לפראג במאי 1945.
לאחר המלחמה שבה והוקמה מדינת צ'כוסלובקיה המאוחדת, שנותרה מאוחדת עד נפילת הקומוניזם בשנת 1993, שאז שבה וחולקה לצ'כיה וסלובקיה.
מפת חלוקת צ'כוסלובקיה