כל מה שרצית לדעת על סאקורה:
סאקוּרָה (桜 או 櫻) הוא השם היפני לעץ נוי דובדבן.
פרי הדובדבן נקרא סאקוראנבו (桜ん坊).
הסאקורה היא סמל מוכר של יפן, שאמורה לסמל את האופי היפה אך חמקמק ובר-חלוף של החיים, ומופיע תדיר באמנות יפנית.
פסטיבל ההאנאמי (花見, הסתכלות על פרחים) השנתי חוגג את יופי הסאקורה.
הזן האהוב ביותר ביפן הוא ה"סומיי יושינו".
פרחיו כמעט לבנים לגמרי, עם הגוון החיוור ביותר של ורוד, בעיקר ליד הגבעול.
פרחיו בדרך כלל פורחים ונושרים לפני שהעלים יוצאים, על כן העצים נראים כמעט לבנים לגמרי מהצמרת מטה.
סוגים אחרים הם "יאמה סאקורה" (山桜-דובדבן ההרים), "יאה סאקורה" ו"שידארה סאקורה".
ל"יאה סאקורה" פרחים גדולים ועבים עם אבקנים ורודים עשירים.
ל"שידארה סאקורה", או "הדובדבן המתייפח", יש ענפים הנופלים מטה כמו אלו של הערבה, מרוצפים בפרחים ורודים.
כל שנה, עוקבים היפנים אחר ה"סאקורה זנסן" (桜前線) או "חזית פריחת הדובדבן".
היא מתחילה באוקינאווה בפברואר ובדרך כלל מגיעה לקיוטו וטוקיו לקראת סוף חודש מרץ או תחילת חודש אפריל.
אז היא ממשיכה צפונה, ומגיעה להוקאידו כמה שבועות מאוחר יותר.
פריחת הדובדבן, פארק הפוטומק המערבי, וושינגטון
יפן העניקה לארצות הברית בשנת 1912 3,000 עצי דובדבן במתנה כדי לחגוג את הידידות המתפתחת בין המדינות.
העצים נמצאים בפארק הפוטומק המערבי לאורך נהר הפוטומק הזורם דרך וושינגטון הבירה.
יפן העניקה לארצות הברית 3,000 עצים נוספים בשנת 1956.
עצי הדובדבן ממשיכים להוות מוקד משיכה פופולרי לתיירים ומושא פסטיבל פריחת הדובדבן הלאומי כשהם מגיעים לפריחה מלאה בתחילת האביב.
הסאקורה מהווה סמל היסטוריה ותרבותי של יפן.
בשנות ה-30 של המאה ה-20 קמה ביפן תנועה מהפכנית שנקראה "אגודת פרחי הדובדבן" שביצעה כמה ניסיונות הפיכה.