כל מה שרצית לדעת על עד מומחה:
עד מומחה הוא עד המביא לבית המשפט את מומחיותו בנושא הספציפי המופיע בתביעה משפטית.
בניגוד לעד רגיל, שעדותו מתמקדת בעובדות הידועות לו, עד מומחה מתמקד במשמעות של העובדות שהוצגו לבית המשפט.
כל צד לדיון יכול להביא עד מומחה משלו, ולפעמים נשכרים שירותי המומחה על ידי השופט.
חוות דעתו של העד המומחה אמורה להיות עצמאית ומשוחררת מהתשלום ("דמי עד מומחה") שהוא מקבל מהצד ששכר את שירותיו.
עד מומחה נדרש בתביעות המצריכות ידע מקצועי (להבדיל מידע משפטי), כזה שאין לצפות מהשופט להתמודד אתו בכוחות עצמו.
בתביעות העוסקות בנושאים רפואיים, למשל, מובא פעמים רבות עד מומחה שהוא רופא שהתמחה בתחום הרפואי הנדון.
בתביעות העוסקות בנושאי טכנולוגיה מובא מומחה טכני רלוונטי.
ככלל, עדות מומחה מוגשת כחוות דעת כתובה, ולבעל הדין הנגדי יש זכות להגיש חוות דעת נגדית.
בדומה לעדות רגילה, הצדדים רשאים בדרך כלל לחקור מומחה על חוות דעתו.
במקרים רבים ממונה מומחה "נייטרלי", על ידי בית המשפט, בהסכמת הצדדים או בלעדיה.
מומחה כזה מכונה מומחה מטעם בית המשפט.
מומחה שחוות דעתו נדרשת לשם הכרעה בין חוות דעת סותרות מכונה מומחה מכריע, ואם הוא ממונה בהסכמת הצדדים חוות דעתו באה במקום חוות הדעת המנוגדות.
השימוש במומחים נפוץ באופן מיוחד בתביעות מסוגים מסוימים, כגון בתביעות רשלנות מקצועית או רפואית.
בתביעות נזיקין על פי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים יש חשיבות לחוות דעת רפואית, ומשום כך נקבעו סדרי הדין המיוחדים לפיהם הצדדים אינם מביאים עדויות מומחים מטעמם, אלא ממונה מומחה רפואי מטעם בית המשפט, זאת כדי לחסוך בעלויות ולייעל את ההליך.
השופט אליקים רובינשטיין הביע ביקורת על השיטה בה שני הצדדים מביאים חוות דעות של מומחים, לאור ההבדלים הגדולים בין חוות הדעת של שני הצדדים:

"אפתח בהערה, כי תיק זה מדגים באופן שכמעט אין למעלה הימנו את מה שבעיני הוא כשל קשה בשיטה הנוהגת בתביעות מעין אלה, של חוות דעת רפואיות משני הצדדים.
מבלי לפגוע באיש, אין בר דעת יכול שלא להתרשם בתיקים רבים, כי תוכן חוות הדעת קשור במזמין.
בולט הפער בין חוות הדעת ש"במקרה" באו מטעם צד אחד, והתומכות בגישתו, אל מול אלה ש"במקרה" באו מטעם צד אחר והתומכות בגישתו.
ועוד, האם וכיצד ניתן מניה וביה להידרש להתייחסותם הקוטבית של מומחים רפואיים לפרקטיקות במחלקות ליולדות? האם וכיצד ניתן מניה וביה להידרש לכך שאף האבחנה באשר למחלה ממנה סובל המשיב אינה מוסכמת בין המומחים, מומחה המשיב מגדירה כדיפלגיה ספסטית ואילו מומחה המערערת מגדירה כפרפלגיה ספסטית? האם ניתן מניה וביה – בשכל הישר הפשוט והבהיר – לקבל שרופא אחד ישקיף על המשיב, רחמנא ליצלן, כמעט כשבר כלי, ואילו האחר יציג אותו כאדם מן היישוב הכשיר לעבודה במידה רבה מאד?"

– ע"א 4330/07 מוזס נ' מדינת ישראל

בעקבות זאת הוא ביקש להרחיב את השיטה של מומחים מכריעים אשר פרנסתם מגיעה רק מייעוץ לבית המשפט באופן בלתי תלוי בצדדים‏.

נלקח מויקיפדיה

הגדרות נוספות הקשורות לעד מומחה:
•דיני ראיות