כל מה שרצית לדעת על מארג מזון:
מארג מזון הוא מונח מתחום האקולוגיה המתאר מספר שרשראות מזון הקשורות ביניהן.
בעלי חיים הנמצאים בסביבה אחת מקיימים ביניהם אינטארקציות רבות, ניזונים מתפריט מגוון ומהווים מזון להרבה יצורים חיים אחרים.
לכן, לא ניתן להסתכל על שרשרת מזון בודדת, אלא על מספר שרשרות מזון בסביבה כלשהי, היוצרות מארג.
דוגמה לשרשרת מזון: עלים, המשמשים מזון לצרצרים, המשמשים מזון ללטאות, שנטרפות על ידי עופות דורסים.
בהשאלה משתמשים בביטוי "שרשרת המזון" כדי לתאר מעמד חברתי (כמו למשל "לפועלים, שנמצאים בתחתית שרשרת המזון של השוק החופשי, אין פנאי.
").
דוגמה למארג מזון: עלים המשמשים כמזון לצרצרים, ארנבים ומכרסמים.
הארנבות נטרפות על ידי עופות דורסים, תנים ושועלים.
המכרסמים נטרפים על ידי שועלים, תנים ונחשים.
בדוגמה זו ניתן לראות את הקשר בין מספר שרשרות מזון היוצרות רשת סבוכה של קשרי גומלין בין נטרפים וטורפים שונים.
בטבע כמעט ואין דוגמאות לשרשרות מזון, אלא רוב הדוגמאות הן של מארגי מזון.
פגיעה ברמה טרופית כלשהי היא בעלת השלכות על מגוון היצורים החיים השייכים לאותו מארג מזון.
בדוגמה שמובאת לעיל, ירידה פתאומית בארנבים (עקב מחלות, פיזור רעלים וכו') תגרום לטורפים הניזונים מהם לחפש מזון אחר.
כך שפתאום גם אוכלוסיית המכרסמים בסכנה, לאור העובדה שהם מהווים את עיקרי התפריט כעת.
ייתכן גם מצב שבו אוכלוסיית התנים, מאחר שאינה מצליחה לטרוף ארנבים, תאלץ להגר לסביבת חיים אחרת.
עזיבת התנים עשויה לגרום לשינויים רבים גם בסביבה בה היו וגם בסביבה החדשה אליה יגיעו.
כלומר כל שינוי עשוי להשפיע בקנה מידה רב על מגוון גדול של יצורים חיים, הנמצאים באיזון מתמיד בנישה האקולוגית שלהם.
לעתים מתערבים בני האדם האדם במערכות האקולוגיות ומפירים את איזונם.
התערבויות אלו מסוכנת ובעלת השלכות כבדות, הן על בעלי החיים והן על האדם.
ניתן למצוא דוגמאות רבות שבהן האדם פוגע בנישות אקולוגיות שונות, הורס את מרקמן העדין, מכחיד חלק ממארגי מזון ולעתים נפגע גם הוא.
בשנות השבעים אירעו אחד המקרים המפורסמים, כאשר מוסדות בריאות בארצות הברית גילו שהשומנים בגופם של האמריקאים הכילו כמויות רבות של רעל בשם די-די-טי, וגם בחלב אם של אמריקאיות רבות נמצא רעל זה בשיעור גבוה.
לתופעה לא הייתה השפעה מסכנת לטווח הקרוב, אך כמויות גדולות של הרעל עשויות לגרום לבעיות במערכת הנשימה.
כשחיפשו מהו מקורו של הרעל גילו ששימש להדברת חרקים שונים, כגון עש הצמר.
חומר זה הפך לנפוץ מאוד בחקלאות.
בניגוד לחומרים מסוימים, שלעתים משתנים ומתפרקים בגוף החי, רעל זה בעל מבנה קבוע שאינו משתנה, ולכן קל לזיהוי.
כאשר חקרו כיצד הגיע הרעל לבני אדם הועלו מספר השערות.
אחת ההשערות הייתה ששדות אספסת רוססו ברעל, הפרות ניזונו מהאספסת, הרעל הגיע לכל חלקי גופן (באמצעות מערכת הדם) ובני אדם, הניזונים מבשר פרות וכן משתמשים רבות בחלב פרות (כחלב או כבסיס להכנת גבינות ומוצרים שונים) ספגו את הרעל, שהתפשט לכל חלקי גופם בעזרת מערכת הדם.