כל מה שרצית לדעת על תיאהא:
תיאהא היה שבט בדואי גדול, אשר נטה את אוהליו בארץ ישראל, בסיני, הנגב ומדבר יהודה.
על פי מפקד האוכלוסין של ממשלת המנדט בשנת 1922 השתייכו אליו 27,370 נפש, ובמפקד 1931, נמצא כי השתייכו אליו 14,173 נפש.
השבט הגדול כלל במחצית המאה ה-20, כעשרים ושישה בתי אב: נתוש, בני עקבה (עוקבי), בדינה, בלי, ג'נביב, חכוך אל-האזיל, חכוך אל-אסד, חכוך אל בריקי, חכוך אבו עבדון, רמצין מסמרה, רמצין שעור, רושדה, אל שלליין, זלם אבו רבעה, אבו ג'ריעיד, זלם אבו קרינה, עלמת אבו לבה, עלמת אבו שנר, עלמת אבו ג'קים, ערור, קלזין תיהא, קטטוה, קדירת אבו רקיק, קדירת אל-צנע, קדירת אבו כף, קדירת אל-אעסם.
על פי מחקרו של יצחק בן-צבי בשנות ה-30 של המאה ה-20, בני עוקבה שומרים מסורת שעל פיה מוצאם בעיר מדינה בחצי האי ערב, וכי משה הביא אותם לארץ.
‏

נלקח מויקיפדיה

הגדרות נוספות הקשורות לתיאהא:
•קצרמר ישראל
•שבטים בדואים