כל מה שרצית לדעת על רובה ציד:
רובה ציד (באנגלית: Shotgun; "שוֹט-גאן"; בתרגום חופשי: "רובה כדוריות") הוא רובה חלק קדח (רוח"ק) היורה תחמושת שונה מזו של רובים רגילים.
למונח הלועזי shotgun אין מונח מקובל בעברית.
בדרך כלל, משתמשים בעברית במונח "רובה ציד", למרות שמונח זה שגוי כי אין חפיפה בין הקבוצות (ישנם רובים רגילים בעלי קנה-מחורק ואף רובי צלפים שמשמשים לציד, ומצד שני: יש רובי שוטגאן שמשמשים לפעולות משטרתיות בלבד, ולא לציד).
רובה הציד הוא רובה בעל קנה חלק קדח.
בניגוד לרובים רגילים היורים קליע בעל ראש עופרת או מתכת, רובה הציד יורה תחמושת הנקראת shell או slug ובה יש עשרות כדוריות עופרת קטנות (מעין קליעי רסס).
הכדוריות מתפזרות בעת היריה, ובכך גדל הסיכוי לפגוע במטרה ולגרום לה נזק רציני.
חסרון של השימוש בתחמושת זו היא שהיא יעילה רק לטווח קצר.
כוח האש של רובה הציד הוא לרוב גבוה – הוא בעל כוח עצירה חזק אך חדירה נמוכה – ולכן הוא נשק שימושי בידי כוחות משטרה, שירותי הביטחון ויחידות עילית ללוחמה בטרור.
המשטרה ויחידות אלו משתמשים בו (בצירוף תחמושת מתאימה) לפריצת דלתות ומנעולים וכן לסילוק פצצות (בעזרת תחמושת מיוחדת העושה שימוש במים כדי להשמיד את הפצצה).
בעקבות התגברות המקרים של לוחמה בשטח בנוי, גבר השימוש ברובי ציד גם ביחידות צבאיות, אם כי עדיין במידה מועטה יחסית.
בארצות הברית, רובי הציד הם נשק נפוץ בידי אזרחים, בדרך כלל למטרות צייד ולהגנה עצמית.
גם כוחות הביטחון האמריקנים, לרבות המשטרה וה-FBI, משתמשים ברובה זה.
רוב רובי הציד המודרניים מוזנים ממחסנית פנימית הנמצאת מתחת לקנה ונקראת "שחלה".
רוב רובי הצייד המודרניים הם בעלי קנה מחורק, וזאת לאפשר שימוש גם בתחמושת בעלת קליע גדול, המאפשר לצוד חיות גדולות יותר.
השימוש ברובים אלו לצורך פיזור הפגנות נעשה בדרך כלל באמצעות כדורי גומי.