כל מה שרצית לדעת על קשרי הון-שלטון:
קשרי הון-שלטון הם קשרים עסקיים בין אנשי עסקים ובין משרת ציבור (פוליטיקאים, אנשי רגולציה, פקידים בכירים), במסגרתם משרתי הציבור עושים שימוש בשררת השלטון כדי להטיב עם אנשי עסקים מסוימים.
קשרים אלו מתווכים פעמים רבות על ידי שדלנים או עורכי דין הנשכרים לצורך זה.
קשרי הון-שלטון הם סוג של שחיתות שלטונית.
מבחינתו של איש העסקים, קשרים עם משרתי ציבור עשויים להניב רגולציה הנוחה לבעל ההון, כגון חקיקה המקלה עם פעילותו העסקית או כזו המפריעה או מונעת תחרות של עסקים אחרים והפרטה המאפשרת לו לרכוש נכסי מדינה, וכן הטיה של המדיניות לפי השקפת עולמו, גם בתחומים שבהם לא צומחת לו תועלת עסקית.
מבחינתו של משרת הציבור, קשרים עם איש העסקים מספקים לו טובות הנאה כגון תמיכה בדרכו הפוליטית מצד אדם בעל השפעה, ואפשריות העסקה עתידיות (בשכר גבוה) לאחר תום הקדנציה הציבורית, ועוד.
בעולם המודרני, פוליטיקאים בדרך כלל צריכים לחזר אחר תרומות כספיות עבור מסעי הבחירות שלהם.
תמיכה של פוליטיקאי בעמדות גופים שסייעו למימון מסע הבחירות שלו תביא לרינונים בדבר קשרי הון-שלטון.
במדינות רבות ובכללן ישראל מנסה שלטון החוק להתמודד עם בעייתיות זו באמצעות חקיקה מסוג חוק מימון מפלגות, שתפקידו להסדיר ולהגביל את גובה ואופן התמיכה הכספית של גורמי הון במתמודדים.
זאת במטרה למנוע "קניית" מועמדים בידי גורמים בעלי עניין, או אף מראית עין של השפעה כזו.
הצלחת חקיקה מסוג זה בהשגת היעד היא חלקית ומוגבלת.
בקרב הדרג המקצועי בשירות הציבורי נעשה ניסיון להגדיר תקופת צינון שבמהלכה מנועים משרתי ציבור לשעבר מלעבוד עבור גורמים עסקיים עליהם פיקחו במסגרת תפקידם.
בתחום זה הושם דגש תקשורתי ניכר על המעברים התכופים של בכירי משרד האוצר ופקידי רגולציה בכירים אל השוק הפיננסי הפרטי.