כל מה שרצית לדעת על היסטוריה של הקולנוע הישראלי: תקופת היישוב ושנות החמישים:
הקולנוע הישראלי בתקופת היישוב ובשנות החמישים היא תקופה מוקדמת בהיסטוריה של הקולנוע הישראלי.
תעשיית הקולנוע בארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי ולאחר מכן, במשך שנות המדינה הראשונות, לא הייתה קיימת למעשה.
סרטים צולמו בארץ ישראל החל מימי ראשית הראינוע עוד במאה ה-19, אך לא הוקם בסיס של ממש לתעשיית סרטים, הן בתקופת היישוב, והן לאחר מכן בימי ראשית המדינה.
הסרטים הבודדים שנוצרו היו לרוב באיכות שלא תאמה את הסרטים שיובאו מחו"ל.
התעשייה התמקדה במיוחד בייצור סרטי תעמולה ויומני חדשות.
שנות ה-50 הביאו להתפתחות מסוימת.
הוקמו אולפני קולנוע ישראלים כ"אולפני גבע" ו"אולפני ההסרטה בישראל" בהרצליה, ומספר סרטים עלילתיים נוצרו.
בשנת 1954 התקבל החוק לעידוד הסרט הישראלי, ובשנת 1955 הוסרט הסרט הישראלי החשוב ביותר שנוצר עד אז, "גבעה 24 אינה עונה".
למרות זאת, בסוף שנות ה-50 עמד הקולנוע הישראלי עדיין בשלבים עובריים, וטרם הצליח ליצור לעצמו מאפיינים מובהקים, שפה משלו, או תעשייה של ממש.
המסרים שהועברו היו מסרים ציוניים אחידים ופשטניים למדי.
הקולנוע הישראלי עדיין המתין ליוצרים החשובים של שנות ה-60 על מנת שינחו את דרכו העצמאית.

נלקח מויקיפדיה

הגדרות נוספות הקשורות להיסטוריה של הקולנוע הישראלי: תקופת היישוב ושנות החמישים:
•היסטוריה של הקולנוע הישראלי