כל מה שרצית לדעת על משפט השופטים בגרמניה:
משפט השופטים בגרמניה ובשמו הרשמי ארצות הברית נגד יוזף אלטסטוטר ואח' (באנגלית: The United States of America vs.
Josef Altstötter, et al.
) היה השלישי בסדרת משפטי נירנברג הנוספים, בהם הועמדו לדין נאשמים בפשעי מלחמה בפני בתי דין של צבא ארצות הברית בארמון הצדק בנירנברג, גרמניה, עם תום מלחמת העולם השנייה.
המשפט התנהל בשנת 1947.
במשפט השופטים הועמדו לדין 16 שופטים ועורכי דין גרמנים.
תשעה מן הנאשמים היו בעלי משרות במשרד המשפטים של גרמניה הנאצית, אחרים היו תובעים ושופטים בבתי משפטי מיוחדים (בגרמנית: Sondergericht) ובבתי דין עממיים (Volksgerichtshof) בגרמניה הנאצית.
בין היתר הואשמו הנידונים במשפט בכך שקידמו את תוכנית טוהר הגזע בחקיקת חוקי גזע ובאאוגניקה.
אב בית הדין במשפט היה קרינגטון מרשל, אשר היה נשיא בדימוס של בית המשפט העליון של אוהיו, ג'יימס ברנד שהיה שופט בבית המשפט העליון של אורגון, מלורי בלייר שופט בית המשפט לערעורים בטקסס ועורך הדין ג'סטין הרדינג שימש כשופט מחליף.
ב-19 ביוני 1947, עוד במהלך המשפט, נאלץ אב בית הדין לפרוש עקב מחלה.
השופט ברנד היה מאותה עת לאב בית הדין ואילו השופט המחליף הרדינג הפך לשופט הרכב.
התובע הראשי במשפט היה בריגדיר גנראל טלפורד טיילור.
כתב האישום הוקרא ב-4 בינואר 1947 וההליכים התקיימו מה-5 במרץ ועד 4 בדצמבר 1947.
עשרה מתוך הנאשמים נמצאו אשמים, ארבעה מתוכם נידונו למאסר עולם ויתרתם לתקופות מאסר שונות.
ארבעה מן הנאשמים זוכו מכל אשמה.