כל מה שרצית לדעת על רצ:
רצ – התנועה לזכויות האזרח – מפלגת שמאל שפעלה משנות ה-70 עד שנות ה-90.
מפלגת רצ הוקמה לקראת הבחירות לכנסת השמינית ב-1973 על ידי שולמית אלוני.
רצ חרתה על דגלה את ההגנה על זכויות האזרח וזכויות האדם, את הפרדת הדת מהמדינה ואת שינוי שיטת הבחירות.
בהדרגה התחזק בה גם רעיון הנסיגה מיהודה, שומרון ועזה וזה התבטא גם בשינוי שמה להתנועה לזכויות האזרח ולשלום.
בבחירות לכנסת השמינית זכתה רצ בשלושה מנדטים ובמערך נדונה האפשרות להקים ממשלה בלא המפד"ל בתמיכת ל"ע ורצ, אולם התמרדות פנימית בתוך מפלגת העבודה, ובקורת קשה של שולמית אלוני על יצחק רבין מנעו זאת.
בכנסת השמינית הצטרפה רצ לחבר הכנסת לובה אליאב בהקמת סיעת יעד, שפורקה כעבור חודשים ספורים.
בתשיעית הייתה סיעה קטנה ואילו במרבית הכנסת ה-10 הייתה רצ חלק מהמערך.
במהלך הכנסת ה-11 הצטרפו אליה חברי הכנסת יוסי שריד שפרש מה"מערך" על רקע מלחמת לבנון ומרדכי וירשובסקי שפרש מ"שינוי" שהתפוררה והסיעה גדלה.
בבחירות לכנסת ה-12 קיבלה המפלגה 97,513 קולות וזכתה ב-5 מנדטים.
בשלהי הכנסת ה-12 התאחדה סיעת רצ עם סיעות מפ"ם ושינוי לסיעת מרצ המאוחדת.
בראש רצ עמדה שנים רבות מייסדתה, שולמית אלוני.
בשנת 1996 היא הוחלפה בתפקיד זה על ידי יוסי שריד בבחירות פנימיות בהן בחרה שולמית אלוני לא להשתתף לאחר שהבינה שאין לה סיכוי של ממש לנצח.
מכיוון שרצ הייתה סיעה בעלת אורינטציה יונית, היא יכלה להצטרף רק לקואליציה של השמאל.
בממשלתו הראשונה של יצחק רבין שימשה שולמית אלוני כשרה בלי תיק.
לאחר מכן, עקב הסיבות שצויינו לעיל, נשארה רצ זמן רב באופוזיציה, וחזרה לממשלה רק בשנת 1992 בתור חלק מגוש מרצ.
עם איחודן הסופי של המפלגות רצ מפ"ם ופורשי שינוי שהרכיבו את סיעת מרצ, והיווצרות מפלגת מרצ המאוחדת בשנת 1997, בא הקץ לקיומה של רצ כישות עצמאית.