כל מה שרצית לדעת על אליזבת בארט בראונינג:
אליזבת בארט בראונינג (מולטון) (אנגלית: (Elizabeth Barrett Browning (Moulton; 6 במרץ 1806 – 29 ביוני 1861), המשוררת הבולטת ביותר של התקופה הוויקטוריאנית.
היא נולדה בקוקסהו הול (אינה קיימת עוד) ליד דרהאם שבאנגליה.
היא הוטבלה בכנסיית קלו, שם נקבע לוח זיכרון המתאר אותה כ"משוררת דגולה, אישה אצילה ומסורה".
אימה הייתה מרי גרהאם-קלרק, ממשפחה עשירה מניוקאסל, שנישאה לאדוארד (מולטון) בארט בשנת 1805.
בצעירותה לקתה אליזבת במחלה של מערכת הנשימה, ככל הנראה שחפת, אולם טבעה המדויק של המחלה אינו ידוע.
היא הייתה משכילה יחסית לילדות באותה תקופה, והיא הורשתה ללמוד עם אחיה אצל מורהו הפרטי.
היא פרסמה את שירה הראשון, באופן אנונימי, בגיל 14.
יצירתה המפורסמת ביותר היא "סונטות מן הפורטוגזית" (Sonnets from the Portuguese), אוסף של סונטות אהבה שכתבה בראונינג ופורסמו כאילו הן תרגום.
הפואמה המוכרת ביותר מאוסף זה, שהפכה לאחת מהשורות המוכרות ביותר באנגלית, היא פואמה מספר 43:
How do I love thee? Let me count the ways.
I love thee to the depth and breadth and height
My soul can reach, when feeling out of sight
For the ends of Being and ideal Grace.
I love thee to the level of everyday's
Most quiet need, by sun and candlelight.
I love thee freely, as men strive for Right;
I love thee purely, as they turn from Praise.
I love thee with the passion put to use
In my old griefs, and with my childhood's faith.
I love thee with a love I seemed to lose
With my lost saints,—I love thee with the breath,
Smiles, tears, of all my life!—and, if God choose,
I shall but love thee better after death.
משפחתה של אליזבת עברה ללונדון בשנת 1837, ושם היא פגשה את המשורר רוברט בראונינג, שנשא אותה לאישה.
הם עברו לגור באיטליה, שם נולד להם בן אחד.
אליזבת נפטרה בביתם בפירנצה, וקבורה שם ב-Cimitero Degli Inglesi.