כל מה שרצית לדעת על חסינות דיפלומטית:
חסינות דיפלומטית היא ההגנה הניתנת לדיפלומט מפני פגיעה בו על ידי המדינה המארחת אותו.
חסינות זו מגנה עליו גם מפני העמדה לדין על עבירה פלילית שביצע.
הרעיון הגורס כי הדיפלומט מהווה אישיות שאין לפגוע בה קיים שנים רבות.
תפיסה זו התגבשה במהלך השנים, וקיבלה ביטויה במונח חסינות דיפלומטית.
הגם שהיו מקרים בהם נרצחו דיפלומטים, התפתח איסור נורמטיבי חמור לפגוע בדיפלומטים, שכן הדבר מהווה מעשה חסר כבוד וחסר תועלת – אין טעם בהריגת השליח הנושא את דבר הריבון.
בהקשר זה ראוי לציין את ג'ינגיס חאן והמונגולים, שנודעו בחשיבות שייחסו לזכויות הדיפלומטים, ובאכזריות שהפגינו כלפי מדינות שהפרו זכויות אלה.
הזכויות הדיפלומטיות התגבשו כבר במאה ה-17 באירופה, ונפוצו בכל רחבי העולם.
הן מוסדו באופן רשמי בקונגרס וינה משנת 1815, באמנת וינה בדבר יחסים דיפלומטיים משנת 1961, ובהחלטת האומות המאוחדות מה-18 באפריל 1951, המגינים על דיפלומטים הממלאים את תפקידם מפני רדיפה משפטית או אחרת מטעם המדינה המארחת.
אם הדיפלומט מבצע פשע חמור במהלך שירותו, המדינה המארחת רשאית לגרשו.
נהוג לשפוט דיפלומטים מעין אלה עם שובם לארצם.
החסינות הדיפלומטית תקפה גם לגבי "השק הדיפלומטי", או התקשורת הפיזית שמקיימת השגרירות הזרה עם מדינת האם.
בנוסף, אין לערוך חיפוש במסמכיהם של דיפלומטים המגיעים למדינה האם, וכן נאסר לפשוט על שגרירויות זרות במטרה להחרים רכוש.
יחד עם זאת, מקובל לעקוב אחר תקשורת אלקטרונית שמקיימת השגרירות.
במצבי מלחמה או מתיחות מדינית, נהוג להחזיר את הדיפלומטים מחשש לביטחונם האישי.
לעתים ייתכן כי הדיפלומטים יוחזרו גם אם המדינה המארחת הנה ידידותית, וזאת בשל החשש שמא גורמים עוינים שונים בתוך המדינה ינסו לפגוע בחברי המשלחת.
בשני המקרים, נותרת נציגות דיפלומטית זוטרה במדינה, על מנת לנהל את המגעים השוטפים.

נלקח מויקיפדיה

הגדרות נוספות הקשורות לחסינות דיפלומטית:
•יחסים בינלאומיים