כל מה שרצית לדעת על צבי הודי:
צבי הודי (שם מדעי: Gazella bennettii) הוא מין של צבי המשתייך למשפחת הצבאיים.
הצבי ההודי מצוי בדרום אסיה.
בתי הגידול האופייניים לו הם ערבות, שטחים המיוערים ומדבריות.
הם מצויים בעיקר במרכז ובמערב הודו, בצפון איראן ובמרכזה, בפקיסטן ובאפגניסטן.
בעבר, הצבי ההודי היה נפוץ גם בצפון אפריקה ובחצי האי ערב.
הוא בעל חיים סתגלתני מאוד שמותאם לסביבות מחיה שונות, החל ממישורים ועד הרים בגובה 1,500 מטרים.
גופו של הצבי ההודי רזה וחינני.
פרט בוגר מתנשא לגובה 65 סנטימטרים ושוקל כ-23 קילוגרמים.
צבע פרוותו של הצבי ההודי ומאפייניה משתנים בהתאם לעונות השנה: בקיץ הפרווה חלקה וצבעה אדמדם-צהבהב ברוב הגוף ולבנה בגחון, ואילו בחורף הפרווה עבה יותר.
בשני צדי הפנים פסים כהים בין זווית העין לחרטום.
הן לזכר והן לנקבה קרניים, והן מגיעות לאורך ממוצע של 10 – 13 סנטימטרים.
הקרניים הארוכות ביותר המתועדות הגיעו לאורך של 39 סנטימטרים.
אין מידע מדויק על תוחלת חייו של הצבי ההודי, אך משערים שהיא עומדת על כ-12 שנים, נמוך יחסית לצבאים אחרים.
תזונתו מתבססת על מיני צמחים רבים – בהתאם לאזור ולעונת השנה – אולם הוא מעדיף עלווה רכה ומיני פירות שונים.
לעתים הוא אוכל גם אדמה, על-מנת לספק לגופו מינרלים חיוניים.
אין עונת רבייה ספציפית בשנה, וההריון אורך כ-5.
5 חודשים.
הצבי ההודי ביישן, והוא נמנע מלהתקרב לבני אדם.
מכיוון שהוא חי באזורים צחיחים, גופו של הצבי ההודי הסתגל לזמני מחסור ומסוגל לא לשתות זמן רב, ולקבל את הנוזלים הדרושים לו מעלים המכילים מים או מטיפות טל.
לעתים הצבי ההודי חי ביחידות, אולם בחלק מהמקרים הוא מסתובב בקבוצות קטנות של שלושה עד ארבעה פרטים, שיכולות להגיע אף ל-30 פרטים.
הצבי ההודי פעיל בעיקר בשעות הבוקר ובין הערביים, על-מנת לשמור על אנרגיה ולא לבזבז נוזלים בשעות החמות של היום.
הצבי ההודי איננו נתון בסכנת הכחדה.
האוכלוסיות הפקיסטנית והאיראנית נמצאות במגמת ירידה, אולם האוכלוסייה ההודית יציבה יחסית ועומדת על למעלה מ-100,000 פרטים.
המין מוגן על-פי חוק באיראן, בהודו ובאפגניסטן.